כמו המוצרים שבחרנו? רק FYI, אנו עשויים להרוויח כסף מהקישורים בדף זה.
כשאנחנו עוברים את המאה ה -21, קשה שלא להיות נוסטלגיים לימים פשוטים יותר, שבהם כולם לא היו כאלה נצרך באמצעות סמארטפונים, אייפד ומחשבים ניידים, וההתמקדות הייתה בסגנון אורח יותר בריא, ללא הפרעה טכנולוגיה. עוד משהו שאנחנו מתגעגעים אליו? הימים שבהם הושם דגש רב על נימוסים וניקיון.
עד אז, הודעה אחרונה של Reddit ששאלו את המשתמשים, "מה הסימן הברור שמישהו גדל היטב?" גרף למעלה מ- 8,000 תגובות, מלא באנשים שדנו במה שהם חושבים שהוא הסימן של אדם טוב באמת.
להלן כמה מהתגובות על השרשור שדיבר אלינו:
"אני עובד במכולת. ילדים שגדלו כהלכה ממתינים לתורם. הם לא מצפים להסתכל עליהם או להתעלף עליהם רק בגלל שהם קיימים. הם לא מרגישים זכאים להשיג את כל מה שהם רוצים בדיוק מתי שהם רוצים את זה. מבוגרים שלא גודלו בצורה כזו מתנהגים בצורה גרועה יותר בציבור מאשר ילדים בני שלוש. "
"הם עוברים לאחור כדי לאפשר למישהו להיכנס למעגל כשיש קבוצה של אנשים שמדברים. אף אחד לא צריך להיות צריך להסתכל על כתפיו של אחרים בשיחה. "
"אמא שלי תמיד לימדה אותי כילדה שיש הבדל בין 'ויכוח טוב' ל'וויכוח רע ' ותמיד עודד 'ויכוח טוב', גם אם אני הייתי מתווכח אתה על עונשים שהיא נתנה לי, וכו ' ויכוח טוב היה בעצם ניסוח רגשותיך בלי לצעוק או לקרוא בשמות או להיות מרושע, אלא גם צורך לשמוע את נקודת המבט של האדם האחר ולא להתבאס אם הוא לא מסכים איתו אתה."
"שלשום הייתי בחניון עמוס וחזרתי לרכב שלי עם אחייניתה והיא אמרה, 'בוא נמהר, מישהו מחכה למקום שלנו'. היא בת 6. התרשמתי."
"ילדים שאומרים בבקשה ותודה. זו מוזיקה לאוזניי. הבאתי אתני לאחיין שלי בן 3 צעצוע חדש והוא היה כל כך שמח! הוא הרים אלי את מבטו ואמר, 'תודה, דודה דני!' הילד הזה הוא שלוש! הוא אמר תודה מבלי להתבקש אפילו. בכנות אין שום תירוץ לילד להיות לא מנומס. יש הבדל גדול בין להיות אדם ביישן לבין להיות אדם גס רוח. ההורים צריכים להכיר את ההבדל הזה ולהפסיק להגיש תירוצים לילדים גסים! "
"שום דבר לא מכעיס אותי יותר מאנשים שעושים דברים טובים למטרה היחידה של התרברבות. אני מעריך שהם עשו דבר טוב, אני מקווה שהפך את היום של מישהו לקל יותר, אך הרפו מתחושת חוסר האנוכיות הזו. יש מי שייתן מזומנים לחסרי בית וחוזר הביתה ואומר לכולם שהם מכירים. ואז יש מי שייתן מזומנים לחסרי בית ולעולם לא יגיד נשמה, כי מבחינתם זה לא קשור לתשומת לב. זה על עזרה למישהו. זו, בעיניי, ההגדרה של גיבור. "
"לקום עבור נשים הרות או נשים מבוגרות במעבר ציבורי אם לא נותרו מקומות ישיבה."
אדם אחר אמר: "חשבתי שכולם עשו זאת, אבל אני לא יכול להגיד לך כמה פעמים הייתי היחיד אדם שיציע את מושביי בעוד שכאילו, אדם מבוגר שעבד כל היום כמשרת בית משפט לאוכל יכול בקושי לעמוד. "
"כשהם לא מתייחסים לעובדי המסעדות כמו לזבל. כשיש לי ילדים, אני רוצה שהם יעבדו לפחות שלושה חודשים במסעדה כדי שיידעו איזה שרתים, מארחים, טבחים, מנהלים וכל שאר האנשים שעובדים בענף עוברים דרך קבע בסיס. "
"בחנות ומחליטים שאתה לא רוצה משהו? החזירו אותו למיקום הנכון. "
"אמפתיה. נראה שיש מעט מאוד מזה בימים אלה, ולכן זה בטח קשה ללמד. אבל כשאני רואה מישהו פעיל באופן אמפתי, אני מניח שהייתה להם חינוך איכותי. להיות אמפטי בטיסה במצב מצריך גם את הדמיון וגם את החזון הדרושים לשים את עצמך בנעליו של מישהו אחר ואת העוצמה הנפשית לבחון את עצמך ולהעריך את התפקיד שלך מצב. "
"משתמש בגברת ואדוני כשפונים לזקנים. ההורים שלי היו מתקנים שוב ושוב את תגובתי של 'כן' עם 'כן, גברתי' או 'כן, אדוני.' "
"אם הם יכולים לחכות בסבלנות בתור בלי להתרגז. האנשים האחרים שלפניכם רוצים לעבור גם את הקו ויש להם את אותן הזכויות שאתם עושים. להתעצב עליהם, ולצפות להיות טובים מאחרים בכך שלא יצטרכו לחכות בתור, הוא תמצית הזכאות. "
"כבדו את היכולת של אחרים ליהנות ממקומות ציבוריים - לא לדבר בקול רם ככל שתוכל במסעדות בזמן שאחרים מנסים לנהל שיחות, לא להשאיר מקומות בבלגן, לא לקחת מדרכות שלמות כדי שאף אחד לא יוכל לעבור את הקבוצה שלך, וכו."
"לפני שנים, כאב לילד כיתה ה ', התנדבתי ל'יום שדה' בסוף שנת הלימודים. ילדים שיחקו בעיטת כדור. ילדה עם עודף משקל הייתה "מוכתרת לעטוף." התבוננתי בעוד חלק מהילדים מצחקקו, צחקו והעירו באופן בוטה על הילדה. יש ילדים שהם אכזריים. בכל מקרה, הכדור מגלגל אליה והיא בועטת אותו, והיא רצה לראשונה ויש את שלי ילד, רץ לידה, משתרש אותה לבסיס ללא דאגה מה היו הילדים האחרים עושה. אז ידעתי שאשתי ואני עשינו משהו נכון. היה גאה בו באותו היום, וגאה בו היום. זה היה יום טוב."
"הם יודעים לגרום לאורחים להרגיש רצויים, נוחים ונינוחים כשהם מוזמנים לביתם."
"בשבוע שעבר שיחקתי בפארק עם הבן שלי והילד הזה ריחף סביבנו, ברור מאוד שהתעניין בצעצועי החול שהבאנו איתנו. שאלתי אותו אם הוא רוצה לשחק איתנו והוא אמר 'אני צריך לבקש קודם את אמא שלי'. זה נשמע פשוט אבל עם הקצר הזה אתה יכול להגיד שהוריו לימדו אותו לא רק לכבד את הדברים של אנשים אחרים, אלא גם לדאוג לאישים שלו בטיחות. הילד היה בן 5; זה ילד שגדל היטב. "
"אתה לא מסכים עם משהו והם דנים איתך בשקט במקום להתמוטט", אמר אדם אחד, ואילו אחר הוסיף, "הוא / היא יכולים להודות שהוא טועה במשהו ולצחוק עליו זה."
מ:מדינה חיה ארה"ב