שם: מריה פבטה
מקום: פסיפיק הייטס - סן פרנסיסקו, קליפורניה
גודל: 1140 מטר מרובע
שנים חיו ב: 1.5 בבעלות
כשראה מריה לראשונה את עבודתו של מעצבת הפנים מישל וורקמןהיא ידעה שהיא רוצה לעבוד עם מישל בהפיכת דירתה בסן פרנסיסקו. אובססיה בזוהר, בצבעים עזים ובאופנת וינטג ', למריה לא הייתה במקור אותה נטייה חזקה לפנים שלה. לאורך כל תהליך העיצוב, מישל הצליחה לעזור למריה לחבק את תשוקתה לעיצוב וליישם אותה בביתה.
הבניין של מריה הוא אדוארדיאני, שנבנה בשנת 1916. תקרות גבוהות ודפוסי כתר מפורטות להפליא היו כולם פרטים מקוריים, והם חלק ממה שהופך את הפלטה הצבעונית הנועזת למוצלחת כל כך. צבעים עשירים ממסגרים את הדפוסים הלבנים הסבוכים ומאפשרים לפרטים ההיסטוריים לקפוץ, ובנוסף הם מוסיפים לזוהר וקסם הבית של מריה. צבע משולב עם תערובת אקלקטית של פריטי וינטג 'מעשורים שונים כדי לייצר מרחב מגובש שלא דבק בסגנון או בתקופה מסוימת בפרט.
אף על פי שהיא עובדת בחברת הוצאה לאור ביום, הפרויקט האחרון של מריה, שעדיין בשלביו הראשונים, הוא גלמוריסט, אתר אופנה שמדגים את התשוקה שלה לבגדים ולכל הדברים הבציריים. בעוד שהאסתטיקה שלה הגיעה באופן טבעי עם בגדים, מריה לא מיהרה להחיל את אהבתה לעיצוב מפותל על פנים שלה. בתהליך העבודה עם מישל היא הצליחה לצלול פנימה ולהתחייב לחזון נועז יותר מבעבר. התוצאה הסופית הייתה מרחב שהיא אוהבת לחזור אליו, וזה נכון למי שהיא.
יכולתי לדעת בשיחה עם שתי הנשים הללו שתהליך העיצוב היה מאמץ טיפולי עבור מריה. במקום לעבור מסלול מאופק, מישל משכה ממה שנמשכה מריה בתחומי עיצוב אחרים ועזרה לה לבטא את עצמה על קירות ביתה. מה שהתחיל כפלטה ניטרלית סטנדרטית, הפך לחלל מלא חיים וצבע.
הסגנון שלי: זוהר, סקסי, הוט קוטור.
השראה: הפילוסופיה של מעצבת הפנים שלי (מישל וורקמן) היא לייצג את האישיות של בעלת הבית, וזו הייתה הסיבה העיקרית ששכרתי אותה. היא ביקשה שאשלח לה תמונות של אופנות ועיצוב פנים שאהבתי, והיא שמה לב שמבחר האופנה שלי הוא תמיד תוססת, עשירה וצבעונית עם הרבה ורודים וטורקיז, ושמבחר הפנים שלי היה בעיקר מונוכרומטי נייטרלים. היא החליטה, אחרי שדיברה איתי, שהאני "האמיתי" הוא תוסס וצבעוני, וכך נבחרה הצבעים ג'וליאן מור וטום פורד בגדים באוסקר.
המבוכה הגדולה ביותר: עכשיו כולם יודעים מי אני באמת! אני נתקל כשקט וביישן יותר, אבל מישל ראתה את זה מאחורי ובאמת הוציאה לי את הפרטי.
הפינוק הגדול ביותר: בד הזהב המטאלי לספה (אשמתה של מישל). מישל מצאה שני בדים לספה - הראשונה עלתה פחות משמעותית והייתה "בתקציב", אבל אז היא הראתה לי את הבחירה ה"אמיתית "שלה, שבכלל לא הייתה בתקציב! התאהבתי ואחרי מחשבה רבה הלכתי עם זה... אני כל כך שמחה שעשיתי!
