אם ביליתם זמן במדיה החברתית השבוע, אין ספק שלפחות אחד מחבריכם שיתף - מדהים בהלם מוחלט והלם מוחלט - הסיפור הזה של אולי השותף הכי גרוע, מחריד ביותר בהיסטוריה.
ויש סיבה לכך שסיפורו של ג'מיסון באצ'מן, הידוע ג'יד קריק, שובה את האומה. כמו להתבונן במלואו בכול עושה רוצח, Mindhunter, או - ככל הנראה הכי מקרוב - הג'ינקס, סיפור הפשע האמיתי של בכמן כמו השותף הגרוע ביותר אי פעם מאמר של מגזין ניו יורק שקרא זמן רב זה גרם לנו לאחוז בקצה מושבינו.
אם כמונו אתה לא תוהה רק איך ומדוע מישהו יכול להתחמק עם משהו כל כך מצמרר, כה סיוט, ולשם כך ארוך, מבלי להניח אותם מאחורי סורג ובריח - ומה שאתה או מישהו שאכפת לך ממנו יכולים לעשות כדי להגן על עצמם מפני הונאות, התעללות, ומפגשים מפחידים עם תושבים משותפים פוטנציאליים - הרכבנו את ששת התיקים האלה מהסיפור האמיתי הזהיר:
במקום למצוא שותפים לחדר ב- Craigslist, שקול כמה מהאפליקציות החדשות של הטלפונים החכמים עבור "למצוא שותפים לחדר שלא תרצה לשנוא" (כמו מיקרופון אומר) כמו התאמה של Roomi ו- Roomie או שירותים מבוססי עמלות מסורתיים יותר הכוללים בדיקות רקע. אתה יכול אפילו לשקול בתים ביתיים לא מסורתיים, כמו לתת לנסטרלי, אפליקציה שהיא תואם את המילניאלים והבומרים, ללכת.
הקפד לשחק את המשחק של 20 שאלות (אלה 10 יסודות ואלו 10 שוברי עסקות התחלה טובה) על ידי ראיון עם כל שותף פוטנציאלי לחדר בקפה במקום ציבורי לפני שמזמינים אותם לסייר במרחב שלכם. ל- Lifehacker יש מדריך מעמיק לאיתור שותפים לדירה איומים ודגלים אדומים, כולל השאלה האחת - או "מבחן הפסיכופת" - זה יכול היה להציל את קורבנותיו של בכמן מהטראומה של חיים עם טורף.
זה יהיה נורמלי אם לאחר קריאת הסיפור על בכמן, אתה נוטה כעת לשותפים פוטנציאליים לעבור הערכה פסיכולוגית לפני שתחתום בקו המנוקד של חוזה השכירות. אבל זה גם לא אמור להיות נחוץ אם החדר העתידי שלך יכול לספק קומץ הפניות איכותיות, ואתה עושה את בדיקת הנאותות שלך במעקב אחר עם בדיקת סימוכין ולשאול הפניות אישיות ומקצועיות את שאלות הבדיקה הנכונות.
מביטוי ברור של עלויות חודשיות משותפות כמו שירותים וחשבונות אחרים וכלה ביומיום זכויות ואחריות כמו מטלות ופרמטרים של חיות מחמד, צרו הבנה הדדית של אופן הסדר המחיה - והעלו אותו על הכתב. אמנם מבחינה חוקית יש לך ולשותף לחדר שלך אין חובה לפעול בכל דרך ספציפית אחד כלפי השני, אתם שולטים על הטון של סידור המחיה על ידי איכות התקשורת לפני שמישהו באמת מעביר אובייקט יחיד לחלל. אסטרטגיות לפיצול מטלות הם חכמים - יכול להיות ממש כיף, אם תכינו אותם - ואם אתם מודאגים ממלטות חתולים בשירותים, ציפיות כתובות לגבי איך בדיוק הדירה שלכם תטפל ותנקה אחרי חיות המחמד שלהם אינן רעיון רע.
כשאתה מתמודד עם מישהו שמומחה מבחינה משפטית כמו בכמן, הפרטים הקטנים של הסכם שכירות עשויים לפגוע בך כמו לעזור לך - אבל קיום תקופה אחת הוא בגדר חובה מוחלטת. לא רק שזה יגן עליך מפני פולשים כאלה, זה גם נותן לך קרקע משפטית אם אתה אי פעם צריך לפנות מישהו מהמרחב שלך. ואתה יכול גם לתאר מלכתחילה כל חללים אישיים או פרטיים בבית שלך שאינם מוגבלים לתחום שוכרים, מבלי שתצטרכו להציב מלכודות ממולכדות כדי לתפוס אותם בזמן הכניסה לחדרכם מבלי להיות מוזמן.
החל מהחזר החלק שלך במצרכים (או מהיין ששתית בלי לבקש) ליומיום אחר תרחישים במצבי חיים משותפים שיכולים להיערם ולגרום לפאסיביות-אגרסיביות (או סתם) הטרדה), יש עכשיו אפליקציה שתמנע מכך. אבל, אם תצטרכו אי פעם, איחוד הדיירים אחד במדינת וושינגטון הרכיב זאת בצורה יסודית מדריך לפיתרון סכסוכים עם השותפים לחדר - ושאלות ותשובות מומחה זה עם עורך דין נדל"ן במיניאפוליס בנושא התמודדות עם א בן בית עוין לפני שהדברים רתחו היה גם מועיל.
הם מחווירים בהשוואה, אבל סיפורי האימה הזקנים-אך-טובים האלה מתים יותר איזבל כדאי לקרוא גם - לצחוקים הנחוצים. מכיוון, לא משנה כמה מפחיד לפעמים, מחקרים מראים זאת השותפים לחדר טובים יותר לבריאות שלנו מאשר לחיות לבד.