להיט רדום לא צפוי בדמות פרודיה על פשע אמיתי יצא בנטפליקס בתחילת החודש, מציץ כיף ללהיטים ענקיים כמו הג'ינקס, המדרגות, ואפילו ה- A המהיר של הענק הזרם רוצח. וונדאל האמריקנית היא שמונה פרקים בלבד ומתרכזת בקבוצה של תלמידי תיכון, מורים ומנהלים.
בשונה מהסרטים התיעודיים שבהם הוא משחק, הפשע החמור-לא-חמור המדובר ברחבי וונדל האמריקנית כמעט ולא משנה. כל מה שאתה צריך לדעת זה שמדובר בוונדליזם בחניון של בית הספר התיכון, בציור ריסוס של 27 מכוניות, והמון הומור לנוער, מסופר איכשהו עם משלוח דפים מצחיק. אך החלק החשוב והמרתק יותר של המופע הזה הוא ללמוד היכן היה כל חשוד בזמן הפשע, ועם 27 בעלי מכוניות לבחירה, מיהו היעד המיועד. זה סיפור פרוע של פשע ומוטיבציה המסופר דרך חמש שעות מתפתלות של קטעי ראיון, ניתוח שיחות טקסט ופוסטים ברשתות החברתיות מפוצצים בהרינג אדום.
הסדרה יוצאת כמבט אמיתי ומפתיע על חיי התרבות והנוער. יש להודות שאני גברת בת 31 שמשתמשת בעיקר בסנאפצ'אט כדי לשלוח לחבריי תמונות של שני החתולים שלי. ובכל זאת, על סמך מקרי החיים האמיתיים הרבה יותר חמורים כמו רציחות של שתי נערות באינדיאנה ולאחרונה גם המקרה הטרגי של
קנאקה ג'נקינס, זה לא מתחום האפשרות שניתן להשתמש בקטעי פייסבוק לייב כדי לפצח תיק או לפחות לפטור חשוד אפשרי.הקולנוען התיעודי הראשי ומספר ההופעה נשמע שהוא צריך לארח את S-Town של NPR, והילד הראשי שעומד נאשם בטוח מזכיר לי בחור שסיימתי את לימודיו. תוכלו למצוא את הסטראוטיפים הסטנדרטיים של התיכון, אבל גם כמות מפתיעה של לב. זה מייצר תעלומה שאתה מתחבר אליה, למרות העובדה שהיא סאטירה. זה גם סופר מצחיק, אם אתה יכול לעבור את ההומור האסלה המילולי. באיזשהו שלב מישהו עושה בדיחה נהדרת על איך שאף אחד לא מבין את הסרט Inception, ולמרות שריק ומורטי השמיעו את אותה בדיחה קודם, איכשהו הצליחה וונדל האמריקאית לעשות את זה טוב יותר.