עבור אלק, מזרח המפטון היה בבית מאז 1982, אז החל להשכיר באזור. הוא עדיין מצביע כאן ולא במנהטן. בשנת 1995 הוא קנה את בית החווה הזה - הילריה עברה להתגורר לאחר שבני הזוג החלו לצאת איתם - אותם הם שיפצו בבטן במטרה להפוך לבית משפחה בהיר ומודרני.
הבית בסגנון הרעפים נבנה בשנת 1753 בעיצוב ארגז המלח - גג ארוך ומורד שמדרון אליו האחורי - לפני המרתו לבית מלא דו קומתי בשנות ה -90 של המאה ה -19, לפי המקומי היסטוריונים.
ציפוי עץ בחדר המדיה מקורי לבית; כסאות כנף הולי האנט מציעים מוטה נעימה לערבי סרטים משפחתיים.
"לפני כן, [הבית] היו הרבה חדרים קטנים וקטנטנים, לא היה הרבה זרימה אליו," מסבירה הילריה, וכך אדריכל פרד תרו ומעצב הפנים דניאל רומנוף פעלו יחד כדי ליצור את "המרחב הפתוח הזה באמת שאני בהחלט מבוקש."
בתולי מטבח נפתח לחדר האוכל ולחדר האוכל, שם המשפחה אוכלת יחד ארוחת ערב ברוב הלילות.
שיפוץ הבית משקף את סדר העדיפויות של בני הזוג, עם אלק בפרט לקבל החלטה מודעת לבלות כאן יותר זמן ופחות זמן במנהטן, שם תמיד עובדים מזמין.
בחדרו של לאונרדו של התינוק, העריסה והשידה מתאוששות חומרת שיקום, השטיח הוא מ- ABC Carpet & Home, והאיורים של בעלי החיים הממוסגרים הם מתוך אטסי.
הזוג מתכנן לשפץ שוב בשנה הבאה, כי לאונרדו יזדקק ליותר מקום - ספציפית, חדר שגודלו בדיוק כמו חדרי שני אחיו. "אנחנו רוצים שכל הילדים שלנו ירגישו שהם שווים, אז אנחנו הולכים להפוך את החדר שלו בדיוק לאותו מדה מרובעת כשלהם, כך שהוא לא יכול להגיד 'אני שלישי, אני אחרון, לא אכפת לכם,' "אומרת הילריה בצחוק מתרפס.
בחדרו של כרמן, עריכת חלונות לבנה שמנת מציעה נקודת נגד חזקה ומתוחכמת לטקסטיל הלבנדר העדין יותר שנמצא ברחבי החלל. שידת לילה שיקוף נמצאת משם ליליאן אוגוסט.
ממש ליד הסלון, בחלל שזכה לכינוי "נשמת היין", מצטרפות אלק, הילריה ובתם, כרמן, למעצבת. דניאל רומנוף ובונה בריאן מניקס.
"אני חושב על כמה פעם עבדתי וכמה פעם הייתי עושה את זה בעדיפות... עכשיו זו העדיפות," אומר אלק ומחווה סביב הילריה וביתם. "אם הייתי מנצח בהגרלה מחר, כנראה שלעולם לא הייתי עובד שוב."