השבוע תכננתי טיול נחוץ הרבה מעיירת עירוני אוטווה עד טורונטו, מרכז המטרופולינים של קנדה. הרכבת שלי פשוט יצאה למרבה המזל וה- Wi-Fi לרכב עובד, כי למרות שאני נוסע, עדיין יש לי שבוע עמוס בעבודה.
עבודה בתקשורת, וקבלנות כפרילנסר כמוני, מעניקה מותרות זה. אני יכול לקום וללכת לשבוע, לבקר עם חברים ולחקור את העיר, ובכל זאת עדיין שעון שעות ואפילו להיפגש מרחוק עם לקוחות.
המפתח לכך שהכל יעבוד הוא להבטיח שאוכל להישאר מחובר. בכדי לבצע עבודת חופשה בעבודה, חברי הצוות והלקוחות צריכים להיראות כאילו שום דבר אינו כשורה, ושעות פעילות קבועות עדיין חלות.
פעולה זו עשויה להיות מסובכת, במיוחד אם אתה אוהב אותי ותבחר גם לארוז אור, אך עם תכנון קדמי ימני אתה יכול לארוז את המושלם בכביש הדרכה לייעול העבודה והמשחק. להלן פירוט על הטכנולוגיה שהבאתי איתי לחופשת העבודה שלי לטורונטו:
לעבודה: 13 ″ MacBook Air
והכי חשוב, אני זקוק למחשב שהוא סוס עבודה שווה חלקים וניתן לייחס אותו במיוחד. האפשרות היחידה לדעתי היא ה- MacBook Air בגודל 13. עם ביצועים מספיק מספקים וטביעת רגל מינימלית, האוויר בקושי מוסיף משקל לתיק היום שלי, אך מאפשר לי יש לי את כל המשרד שאני זקוק איתי בכל עת, עם נדל"ן מספיק למסך לפריסה מרבית פרויקטים.
להישאר מחובר: 2 נקודות חמות Wi-Fi
החלק הכי מסובך של חופשת עבודה הוא להישאר מחוברים בצורה האופטימלית ביותר. לרכבת ממנה אני כותב מאמר זה יש Wi-Fi, אבל למעשה יש לי חשיבות לך לפגישה רק שעה אחרי ה- ETA שלי בטורונטו. אני לא יכול לסמוך על מציאת בית קפה אחד עם Wi-Fi בחינם, אני צריך להיות חיבור אמין משלי בכל עת.
כדי לשמור על חיבור לאינטרנט בכל מקום ובכל מקום, יש לי את נקודה החמה האלחוטית של ה- Huawei (3G). זה שומר על המחשב הנייד שלי מוכן להתחבר לכל מקום בו אוכל למצוא מקום ישיבה, ולמרות חיבור 3G, אני מצליח די לשמור על זרימת העבודה שלי. הבעיה היחידה היא חיי הסוללה. יש לי חמש שעות של זמן מחובר לנקודה החמה ולמרות שזה בסדר גמור לשימוש מזדמן, זה לא יום עבודה מלא. זו הסיבה שאני אורז גיבוי, המאפשר לי להחליף במהירות את כרטיס ה- SIM שלי למשך 10 שעות של Wi-Fi אמין לחלוטין באשר אני.
לעבודה ולמשחק: האייפד
אם ה- MacBook Air שלי הוא השותף העסקי שלי, ה- iPad שלי הוא החבר הכי טוב שלי, האמין והבעיטה הצדדית. האייפד מתמלא בחללים צמודים (כמו ברכבת) שבהם אני צריך לעשות עבודה, אך אין לי מרפק להגדיר את ה- MacBook שלי. אפליקציות ל- Skype ו- GoToMeeting מאפשרות לי להתקשר עם חברי הצוות והלקוחות שלי, Evernote מאפשרת לי לפרסם הערות לפרוייקט, או לשרוט את מאמרי הטיפול בדירות מראש.
פרודוקטיביות בצד, ה- iPad מאפשר לי לסחוב את כל המגזינים והספרים אותם התכוונתי לקרוא בטיול ארוך ואת הפוסטים הבלוגים הארוכים ששמרתי בחשבון הקריאות שלי. כאשר הוא שוכב על ספת החברים ממני אני מתרסק, ה- iPad מאפשר לי לקפוץ על נטפליקס ולצפות בסרטון פרק של פריקים וחנונים (הנטפליקס הנוכחי שלי) או זורק סרט אליו התכוונתי שעון.
במבט חטוף: iPod touch (ה- Gen 5)
פשוט הרמתי את זה ואני אוהבת אותו. במובנים רבים זהו הסמארטפון החדש שלי, למרות שאין לי חיבור סלולרי (שאני בקושי זקוק לו, ראה את הנקודה הבאה שלי). אפל התעלמה ממש הפעם. המצלמה נהדרת, היא רזה וקלילה מכל דבר אחר, והמסך ללא פגמים לחלוטין. גישה לכל האפליקציות הנהדרות הזמינות באייפון, במחצית המחיר ללא חוזה היא פשוט עסקה מתוקה מדי.
אומרים שהייתי צריך לארוז את ה- iPod touch אינו ממש הוגן, מכיוון שהוא כל כך קטן שיש לו פחות השפעה מאשר הארנק שלי. עם זאת, אריזת ה- iPod לא הייתה יותר מוחית, וזווג עם נקודה חמה Wi-Fi שלי, אני יכול להשתמש בה כדי להציץ במהירות על דוא"ל, לחייג לשיחות Skype ו- GoToMeeting ולהפנות במהירות למפות שלי (אני משתמש במפות גוגל כסימניה במסך הבית שלי). כרגע אני משתמש בה כדי להאזין למוזיקה ברכבת בזמן שאני כותב את המאמר הזה (M83 - מהרו שאנחנו חולמים, אלבום נהדר לטיול ארוך ברכבת).
למקרי חירום: סמסונג גלקסי S
זה החלק הפחות חיוני בערכה שלי. ברגע שהחוזה שלי מסתיים, סביר להניח שפשוט אחזור טלפון מטופש חירום בתשלום ככל שתלך, כי אני בקושי משתמשת בחיבור הסלולרי שלי בכלל. יש לי מספר עם Textplus באייפד ובאייפוד שלי שבהם אני משתמש לביצוע שיחות קצרות או לשלוח הודעות עם חברים, וה- iPod touch החמישי שלי מתמלא כנגן מדיה נייד ואפליקציות.
הסיבה היחידה שהבאתי את הטלפון הייתה בגלל התרחיש המקרה הזה, שבו אין לי חיבור Wi-Fi אבל באמת צריך לחייג עם לקוח או אם במקרה אני צריך להתקשר ל 911 (במקרה הגרוע ממש תרחיש). במשך רוב הטיול הוא יכבה ונשמר בתחתית תיק ההודעות שלי.
הפעלה: כבלים ומטענים
אז עם כל כך הרבה מכשירים כדי לשמור על טעינה, אני למעשה צריך לתכנן מראש את האסטרטגיה שלי כדי להישאר טעון. למחשב הנייד שלי כרגע טעינה מלאה שלא אקבל בה עד הפגישה שלי בשעה 23:30 (כאמור לעיל). כל המכשירים שלי טעונים מראש ב 100% והמכשירים הלא חיוניים נמצאים במצב מטוס כדי לחסוך מיץ או פשוט לכבות.
כדי להטעין ברגע שאגיע ליעדי, יש לי את כל כבלי הטעינה הדרושים לי, מחבר 30 פינים, הברק החדש מחבר (שלמעשה עומד בשמותיו לטעינת ה- iPod בזמן שיא) ומיקרו USB לנקודות החמות שלי ולסמסונג מכשיר טלפון.
תוספת נוחה נוספת לערכה שלי היא רכזת USB ושילוב תקע עם מגן מתח. יציאות USB ב- MacBook שלי תפוסות על ידי ה- iPad וה- iPod שלי (אני ילד מעריץ שאני מכירה), יציאת ה- USB הנוספת ו תקע מאפשר לי לטעון מכשיר נוסף, תוך שמירה על המחשב הנייד טעון, רק כובש אחד תקע. כמו כן, אני מרגיש טוב יותר לדעת שיש לי את המאגר להגנה מפני נחשול מפני שאינך יודע איפה תתחבר לתפוס קצת מיץ כשאתה באמת זקוק לו.
אורז את הכל: תיק מזוודות, ותיק שליח
כשאני מטייל בעיר אני מסרב לחלוטין ללבוש חבילת גב. יש לי למעשה שלוש שכבות של תרמילים לאריזה טקטית, (חבילת יום, חבילת סוף שבוע, וחבילת הרים טקטית מלאה) אבל אני שומר את אלה לטיולי קמפינג, אופניים וטיולים ארוכים.
כשאני בעיר אני בדרך כלל סוחבת תיק שליח. כרגע אני לא ממש מרוצה מהאופציה הנוכחית שלי (באמת שוקל זה), שהוא תיק חלונות בד בפסטיבל טורונטו שלמרות שהוא מספיק טוב, חסר לו כמה מהתכונות היותר אדפטיביות שחיפשתי בתיק עירוני. עם זאת, לתיק הזה יש מספיק מקום לאייפד ולמחשב הנייד שלי, משטח רישום (לשרטוט פרטים לפרויקטים) ואוסף של עטים שונים למדי. התיק הזה הוא היום יום שלי, וכנראה שאביא איתי את הערכה הזו לכל מקום שאליו אני הולכת.
בינתיים ג 'ונס הארוכים שלי (סטנד-אפ קנדי ללבוש חורף), סוקס חם, קצת בגדי שינה, נעלי ספורט נוספות, ערכת ה- DSLR שלי, ותלבושות בשווי של שבוע, כל אלה נדחסים לתיק מזוודות בגודל בינוני. מספיק כדי לשמור על נוח, הרבה כדי לשמור עליי פרודוקטיביים ומחוברים.
אני יודע מה אתה חושב. זה אור האריזה? אבל בסך הכל יש לי פחות מזוודות מרוב הנסיעות איתן, עם מספיק בגדים לשבוע של עבודה מזדמנת וסיור בעיר (כולל גרביים נוספות ונעלי ספורט).
באופן כללי המטרה שלי בכל פעם שאני עובדת / נוסעת היא לארוז ללא צורך להתפשר על נוחות או על זרימת עבודה. אני מצליחה על ידי תכנון התאמה ככל האפשר, למשל, לארוז תלבושות הנשענות על שכבות, כך שאוכל לערבב ולהתאים במהלך השבוע. אותה אסטרטגיה חלה על הפרודוקטיביות שלי, תמהיל הגאדג'טים המושלם שמאפשר לי להתאים מכשירים שונים לתצורות שונות; ממצב המשרדים הניידים של כל המסך הנייד עם 3 המסכים (iPod, iPad, MacBook) ועד טביעת רגל נמוכה, ברכבת ה- iPad Evernote כמו שאני נהנה ברגע זה.
חופשות עבודה הן מבחן נהדר ליכולת שלך לעבוד מרחוק, ולתכנן ולארוז בצורה טקטית. אני נהנה מהאתגר, ולמעשה רואה אותו כאחת הטבות הגבוהות ביותר לעבודה כפרילנסר. כמובן שתוכלו ליישם את אותן אסטרטגיות בהן דיברתי כאן בכל נסיעות עסקיות. רק זכרו לתכנן בצורה חכמה, וכמובן, לא מזיק להצטייד במכשירים הנכונים, לזרימת עבודה שתמיד בדרכים.
