ביליתי בסוף השבוע האחרון ב יוסטון, מתגלה בכמה מאתרים אמנותיים יותר של העיר. הסתובבתי סביב אוסף Menil והקמפוס סביבו, לקחתי את אוסף האמנות העכשווית הפנטסטי שלו ונהנה מהשטח היפהפה. יצאתי לטיול רגוע במכופף באיו המעודן להפליא, מתענג על השופעות והשלווה שיש שם. אבל אם הייתי צריך לבחור מקום אחד ביוסטון שהיה החביב עלי, זה ללא ספק היה בית פחית הבירה.
האמן ובעל הבית, ג'ון מילקוביש, החל לעבוד בשטח בשנת 1968, אך זה הפך להיות שלו עבודה במשרה מלאה בשנת 1976 כשפרש מהקריירה שלו כמרפד בדרום האוקיאנוס השקט רכבת. הוא החל באיטיות וריצוף בחצר הקדמית והאחורית של הבית (הוא שנא לכסח את הדשא), תוך שילוב אוסף שיש זכוכית המסיבי שלו כאלמנט דקורטיבי.
אבל גולות לא היו הפריט היחיד שג'ון התרחק. הוא בז לבזבוז וחסך פחיות בירה ריקות במשך כ -17 שנה. הוא לא ידע בדיוק מה הוא יעשה איתם, והוא הבין את זה לאט, צעד אחד בכל פעם. הוא החל לפרק את הפחים, להתנסות בתבניות רעפים ולחבר יחד את הכומות והתחתיות כדי ליצור זר דקורטיבי.
לא רק שלג'ון, אשתו מרי וילדיהם היה הבית הייחודי ביותר בגוש, ציפוי אלומיניום חדש ובירה יכולים גרלנד לקצץ ברצינות בצריכת האנרגיה של הבית. הגרלנד לא רק מספק צל חלון מחום הטקסס, אלא שהוא שר שיר יפה ובלתי צפוי כשהרוח נושבת על פניה. אף שג'ון ומרי כבר לא איתנו, יכולתי כמעט לשמוע את צחוקם וחמימותם מבקשים ממני לשבת, להישאר זמן ולשתות עוד בירה.
ראית את זה ב"נופש חג המולד "וב"הילחם הגדול לאור חג המולד": עבור כל אדם שבוחר כמה קישוטים לחג המפתח הנמוכים עבור בחלק החיצוני של הבית שלהם, יש עוד אחד שכמעט מוחק את רשת החשמל, בזכות סנטות מוארות, תצוגות strobe ואפילו מלווה מוזיקה.
למבת הוכוולד
17 בדצמבר, 2019