אנו בוחרים מוצרים אלה באופן עצמאי - אם אתה קונה מאחד הקישורים שלנו, אנו עשויים להרוויח עמלה.
בחלומותיי אני נסוג לבקתה אי שם מרוחקת, אולי הכפרי הוולשי. תא הנוסעים שלי צנוע ועם זאת יפה, ויחסית מפואר ביופיו הדליל. בתוכי, אני חושב מחשבות רזרביות ויפות עדיין, ומתחייב אותן לנייר (תמיד נייר), כמו איזה ת'ורו המודרני, אבל עם טעם מוגבה יותר. לבוש צפחה, תא הנוסעים שלי בולט כנגד השממה, כמו הפשטות של חיי החדשים כנגד התוהו ובוהו של העולם. זו תא הנוסעים הזה.
כרגע אני עושה את דרכי וולדן, שזה בעיניי יפהפיות ותובנות ומטפטפות יומרה (ולפעמים שניהם בו זמנית, מכיוון שאני אף פעם לא מחלוקת על גאונותו של ת'ורו). אז אולי זה עוזר להסביר מדוע נסיגתו של הסופר הזה באזור הוולשי בסנואדוניה (כן, זה אזור אמיתי) דיברה אליי כל כך עמוק. העיצוב פשוט ועם זאת מקסים: לרוב, מדובר בתיבה לבושה בצפחה, עם רצועה דקה של חלונות כמורה. עוטף את החלק העליון, ממש מתחת לגג, אשר נותן את האור בתוך חלומי, עולם אחר איכות.
בתא הנוסעים שני חדרים בלבד: החדר הראשי וחדר רחצה קטן. כשנכנסים פנימה תמצאו את הכיור ואת הכיריים מימינכם: הכיריים מחממות את הבית ויכולות לשמש גם לבישול. מול הכיריים והכיור יש שולחן מובנה עם שני כסאות, המהווה גם את ראש המיטה למיטה. הגעה למיטה דורשת טיפוס במעלה כמה מדרגות, מה שמסייע להפריד בין חדר השינה לשאר פינות המגורים מבלי לפרק אותו חזותית.
מרבית אזור המגורים מוקדש למיטה, ולחתיכת דה התנגדות בסוף זה: שולחן כתיבה שנמתח לאורך קיר אחד, עם נוף פנורמי של הכפר הוולשי למעלה. אם זה היה בית רגיל, אני עלול להתלונן שאין באמת הרבה מקום לשבת על שכיבה, אך מכיוון שהתוכנית קוראת ל תא הנוסעים של סופרים, להקדיש מקום כה רב לשולחן הגיוני לחלוטין: אחרי הכל, הרעיון של נסיגה של סופר הוא לכתוב.