אחד החלקים הטובים ביותר בנושא ההוצאות זמן ממושך בדרום אמריקה מקשיב להיסטוריות שונות, כפי שסיפרו המקומיים. הסיפורים תמיד משכנעים אך לרוב מתחרים, וכל פרט נזכר בגרסתם כאמת כנה לאלוהים.
כמעט כל התיירים המגיעים לבואנוס איירס בטוחים לבקר באזור אובליסק, אנדרטה וסמל היסטורי של העיר. כשאתה מסתכל למעלה אל עבר המגדל, מנוף את הצוואר מעט ימינה ותראה בקתה צנועה, הממוקמת על ראש בניין משרדים. שוכן בקפידה בין שלטי חוצות ואורות הרחבה, הייתי כל כך סקרן כיצד ומדוע הבית הזעיר הזה כאן והתחלתי לשאול מסביב לראות במה מדובר. כמובן שאספתי כמה מעשיות.
הסיפור הראשון ששמעתי היה שלפני בנייתו של אבנידה 9 דה חוליו, בתים קטנים יותר היו באזור זה די הרבה זמן. במהלך הבנייה הציעו לבעלי הקרקעות מחיר לקרוע את ביתם, ורוב המשפחות שמחו מההצעה. עם זאת, היה אדם יציב אחד שאהב את ביתו עד כדי כך שהוא סירב להתפנות. לאחר משא ומתן רב, האיש סוף סוף הסכים למכור את רכוש משפחתו, אך בתנאי אחד: ביתו ייבנה מחדש, לבנים לבנים על גבי בניין המשרדים החדש המיועד לשכונה אזור. הוא נבנה והוא התגורר בבית עד מותו, וכעת משרדים כובשים את הבית.
סיפור אחר היה שמנהל הבניין של בניין המשרדים היה כל כך עייף מנסיעה מהבית הארצי שלו למטה לאזור השוקק, עד שהוא החליט לפרוש מתפקידו. הוא היה בכושר נהדר עד שהבניין לא רצה לאבד אותו, אז הם בנו בית שיתאים לטעמו. הוא לא יצטרך עוד לנסוע ולנסוע בבית עד מותו. ממשיך דרכו מתגורר בבית עם משפחתו.
הסיפור האחרון, ואולי סביר להניח, הוא על בעל חנות רהיטים עשירה שעבד את דרכו מעוני עד לראש תחום שלו. הוא אידיאליזז את בתי החוף במאר דל פלאטה הסמוכה, אך לא יכול היה לזוז כל כך רחוק ולהמשיך לפקח על עסקיו. אז הוא בנה בית על גבי החנות שלו בסגנון שהוא כל כך אהב - ללא גישה לחוף הים, אך עם נוף של מיליון דולר. לאחר מותו בסוף שנות ה -60, חנותו נאבקה והבניין נשבר למשרדים קטנים, כולל ביתו שנשאר משרד היום.
אולי לעולם לא אדע בדיוק איזה סיפור נכון (יתכן שיש מעט אמת בכולם), וזה בסדר איתי. בשבילי זה המסע והאגדות שהופכים את הלמידה על מקום חדש ללהיבה בזמן שאתה בדרך.
