אני מתרפק על מדפי המזווה היפים והיפים שלי. רק לפני ימים אחדים הם היו מעין מפגן של לוחות שאינם תואמים ומדבקות עץ פו. מדהים מה יעשה מעט צבע והמתג הישן!
כשהתחלנו לעבוד על הבית החדש שלנו, שמחתי למצוא מערכת מדפים במזווה. הם לא היו על מה לכתוב הביתה, אבל הם היו מחזיקים דברים והם היו חופשיים והם היו בסדר גמור. היו 2 רצועות פילאסטר בצבע זהב ורוד, 2 רצועות בצבע פליז, 4 סוגריים מדפים מזהב, 4 סוגריים מזויפים מעץ עץ, 2 מדפי עץ ושני מדפים מעץ מזויף. הכל היה פונקציונלי, והייתי אסיר תודה על הכל.
... אבל לא כל כך אסיר תודה שלא התכוונתי לנסות לשפר את העניינים. משכתי את הכל כדי שאוכל לשטוף את קירות המזווה, למקד אותם ולצבוע אותם בצבע אפור בהיר מאוד. כולכם, כמו בן זוגי, פשוט תצטרכו לנאום לי על כך שהם אפורים ולא לבנים. אמא שלי יכולה לגבות אותי בזה.
קרצתי את כל הרצועות, הסוגריים והמדפים, ועליתי על המלאי של מה שהיה לי. החלטתי לצבוע את סוגריים העץ למראה לבנים עם צבע שאריות מכשירי חשמל שמצאתי, אבל הצבע מבעבע על הראשון. זה היה סרנדיפיטי, מכיוון שהוא אילץ אותי להבין שאני יכול פשוט לקלף את מדבקות ה"עץ "המטופשות! הסוגריים שהתקבלו היו מאלומיניום יפהפה, והחלטתי שאני אוהב את המראה של המתכות שאינן מתאימות. היה לי מספיק שאריות צבע מצביעת המזווה והמטבח לצביעת כל ארבעת המדפים, ואני מרגיש טוב בידיעה שהצבע המבריק למחצה יהיה קל לניקוי.
לבסוף זיווגתי את רצועות הזהב הוורדים וסוגריים האלומיניום על מערך המדפים העליון (הנראה יותר), ואת רצועות הפליז ו (סוגיה כמעט בלתי אפשרית) של סוגריים מזהב בשורה התחתונה. אני שמח כשמחץ על זה, ומעריך את זה מאוד אם כולכם מאפשרים לי להמשיך ולהאמין בכך המדפים האלה לא יחזיקו רק פרחים מתוקים וקנקני ריבה יקרים ועבודת יד ארוזה בכפרי פסטות. תודה!
