שם: אנדי וורד, עורך הספרים, בית אקראי; מתמחה, ארוחת ערב: סיפור אהבה
ילדים: פיבי (11) ואבי (9)
מקום: מעבורת דובס, ניו יורק
מצא אותי ברשת: האם חשבונות הטוויטר פקעים אם אינך משתמש בהם?
1. טריק הורות שעובד בשבילי ולא עבור אשתי: בסופי שבוע אני יוצאת לריצה ארוכה והבנות שלי רוכבות לצדי, על אופניים, וכשאנחנו הולכות, הן נפתחות בערך חייהם בדרכים ממש לא מוגנות ומתוקות - ועוזרות מאוד באיסוף המודיעין מחלקה. זה נשמע מבשר רעות, אבל לא. ככל שאנו מכירים אותם יותר, אנו יכולים להיות הורים טובים יותר.
2. מיתוס על אבות מודרניים:בכך שאנו לא מצליחים לסדר את שערות בנותינו לקוקו מתחרפן כראוי באיזו מוזרה של DNA.
3. הצעצוע החביב עלי מילדות: אחד מאותם משחקי שולחן כדורגל חשמלי, שירשתי מאחי הגדול, שבתהליך אהבתו בעוצמה, בטח פגע בכך בצורה בלתי הפיכה - מכיוון שבשנייה שהפעלת אותה, והזמזם ההוא התחיל, כל השחקנים היו מחליקים מיד לצד אחד של שדה. לא שהיה אכפת לי. רצים למעלה: מערכת הכימיה של כימקראפט שלי, שהחזיקה כל כך הרבה פלאים (במבט לאחור, כנראה רעיל), ואת IBM Selectric II שחום בוטנים בצבע חמאה.
4. ספר הילדים האהוב עלי: בלתי אפשרי לבחור אחד! כילד:
חצוצרת הברבור, דברי הימים של פרידיין, סיפורי ספורט מוזרים אבל אמיתיים, שוד העוגה הגדול, הסנאטצ'ים. כהורה: הספר החשוב, חצוצרת הברבור, אפידי הצריף המתמידים מאוד, נסיכת שקית הנייר, משפחת החיות, כל דבר מאת ויליאם סטיג.7. שאלה שאני מקווה שילדי לעולם לא ישאלו אותי: אבא, למה אתה כל כך אוהב את Beefeater 24? וגם: למה אנשים מתכוונים כשמדברים על "הכלכלה"?
9. הדרך המועדפת עלי לבלות כמה שעות עם הילדים שלי: לטייל במעלה האף של אנתוני (ראש השביל ממש לפני כביש 9D) ולאכול ארוחת צהריים פיקניקית מוצקה, לשבת על סלע ומשקיף על גשר הר הדוב - ומה מרגיש כמו עמק ההדסון כולו. ואז עצר לגלידה של ג'יין (קוקוס קלוי) בדרך הביתה.
