בשנה שעברה נרפאתי את הריהוט הדליל שלי חדר שינה ואהב את התוצאות. השנה החלטתי לקחת על עצמי פרויקט קצת יותר גדול, שטח המגורים העיקרי. אנו חיים בקטנה של ממש (קרא: זעיר) דירת סן פרנסיסקו וה"סלון "שלנו הם גם המטבח, חדר האוכל והמשרד הביתי שלנו.
חיינו במרחב הזה כמעט שנתיים והתחלנו להתמקם כך שהדברים החלו להצטבר קצת. יש לנו יחידת אחסון מחוץ לאתר אך הם מוגבלים מתחת לאחסון המיטה בדירה עצמה כך שלדברים יש נטייה להיערם.
מה שאני מקווה להשיג בעזרת התרופה הזו הוא לנקות את העומס, ללטש את הדברים וליצור מרחב שאני אוהב לבלות בו תוך שמירה על פעולות.
יש הרבה דברים בחלל שאני מאוד אוהבת, לרוב קטעי המפתח למעשה. כשישבתי והתבוננתי בחלל, הייתי מרוצה מהמדפים שבנינו, ספת העור, השטיח הכחול שלנו ומנורת הקשת. אני גם אוהב את אוסף הספרים והממצאים בשוק הפשפשים שלנו.
מה שלא פחות הייתי מרוצה ממנו הוא קיר הגלריה שלנו (אף פעם לא ממש השלמנו), האור התקורה והחלונות החשופים. הרגשתי גם קצת קלסטרופובי עם העומס שהצטבר במטבח וסביבתה דלת ושולחן האוכל הנוכחי שלנו הוא לא האהוב עלי מבחינת הסגנון, אם כי זה יוצר תוספת אחסון. לבסוף, אשמח להבהיר מעט את העיצוב. זה מרגיש מעט כבד שלא עוזר לפתוח את החלל הקטן.
