מאיה וויליאמס היה אחד המעצבים המוכשרים הרבים שהתמודדו עם Titans Of Business ו- Best Of Design Show House ב- Greystone Mansion. השנה המטרה הייתה להפגיש בין הוגים ומעצבי טעם כדי להציע שיתוף פעולה של פעם בחיים.
לכל אומן הוקצה אזור ספציפי באחוזה האגדית שבעבר היה בבעלות איל הנפט מר דוחני. המעצבים היו אמורים לבחור ידוען או אישיות ולהביא את ההשראה לעיצוב החדר. עבור אולם הקבלה הגדול, מאיה בחרה בקוקו שאנל. עבור החלל השני שלה, האולם המזרחי, היא בחרה באלכסנדר מקווין.
החלטתי להשתמש בעיתון במרחב אלכסנדר מקווין מכמה סיבות. האוסף האחרון שלו היה מלא רקמה מורכבת שהרגישה דומה לנייר ארטה. מקווין תמיד התערבב באלמנטים שונים לאופנותיו - לא רק מבד. הוא השתמש במתכות, זכוכית, נוצות וכו '. האופן בו חרוזי הזכוכית תופסים את האור והעין בולטת. העיתון הוא הוואו בחדר שמוקיר את מקווין אבל גם משקף ומכבד את הסגנון של אחוזת הגרייסטון.
כסא הנשפים עם מסגרת המרקם שלו, מושב עור, גב גב העניבה וההמולה הקטיפה הוא הומאז 'לתערובת המרקמים והאלמנטים בהם השתמש מקווין וכן סמלי של הכישרון שלו למען בלתי צפוי. זוהי גם מסגרת קליזמוס גברית קלאסית ש"הייתה מינית "ועשתה נראית נשית ויפה. מקווין לא מצא חן בעיניי הקווים והמסגרות הקלאסיות והניח להם את הפיתול והקצה.
התצלום המקורי של מארק שו "לילות פריז" הוא משנת 1961. זה מראה 5 דגמים בשמלות רקומות וחרוזים בחלק מפוקפק של העיר. התצלום המרמז הזה היה אז רעוע ומאז נשכח ממנו. אני אוהבת שזה דחף מעט את הגבולות, ממש כמו מקווין.