במבט ראשון, בית הסטודיו של טינה נראה כמו כל בית רגיל ופרברי אחר. חוץ מהעובדה שאין מיטות, יש דיוקנאות המכסים את הקירות, ואוי כן - יש דלפק קבלה בסלון! זהו בית המשרדים של טינה ווילסון; היא קבעה את זה לא רק לגרום ללקוחותיה להרגיש רצוי ובבית, אלא להראות להם כיצד דיוקנאות יכולים לעבוד בסגנון עיצוב פנים. יש לה תחושת עיצוב מולדת, והיא מתחתנת עם הסגנון הייחודי שלה לתשוקה לעידוד אנשים להקיף את עצמם בתמונות המדברות אליהם, להזכיר להם מי הם ואת אלה שהם אהבה.
עם חיוך מבריק, כנות לא מגובשת, ותשוקה חסרת מעצורים לתיעוד משפחות וזוגיות, טינה היא מעשה כיתתי. היא עזבה את מעגל צילומי החתונה הפרופיל לרדוף אחרי סיפור ההצלחה שלה - והיא לא רק הצליחה, היא פרחה. טינה הוגה מחשבה אינטרוספקטיבית ורוחנית באמת, עיצבה את הבית שלה מחוץ לבית מהאנשים החשובים ביותר להצלחתה - לקוחותיה.
טינה העבירה את עסקיה ממיקום עירוני במרכז העיר לרחוב שקט וביתי זה לפני מספר שנים; היא רצתה שלקוחותיה יוכלו להזדהות עם התמונות שעל הקירות, להיות מסוגלים לדמיין אותם בבתיהם. הבית הוקם בעבר למשרדים, ולכן היו להם הרבה עבודות הריסה לפני שהספיקו לבנות את חזונם.
לחידוש הבית הזה ב -1935 היו כמה אתגרים, אך הרבה תגמולים. האתגרים: ההשלכות של בעלות על בית בן 77 - אינסטלציה לקויה (בין היתר כתוצאה משורשי העצים המתנפצים דרך כמה צינורות!) וקירות וחלונות מפותחים. התגמולים: טינה הצליחה לשלוט בכל המרכיבים של יצירת סביבה שתעזור לה המשימה משגשגת, והיא הצליחה לעשות את הכל בתוך קירות מקום עם המון המון דמות. היא גילתה גם רצפות עץ מקוריות מתחת לשטיחי הברבר הכחולים הישנים שהגיעו לבית - בונוס מוגדר!
הסגנון שלי: קצת קלאסי, קצת רוקנרול. אני אוהבת מראה קלאסי מעודכן עם טוויסט בלתי צפוי של גחמות.
אלמנט מועדף: אני אוהבת את האופי האדריכלי... הקצוות, הזכוכית המשופית שבחלונות, הדלתות הצרפתיות בפנים והפרצות הקטנות ברחבי הבית.
האתגר הכי גדול: הקומה העליונה. יש לנו 3 משרדים, חדר הזמנה וחלל יריות רע מאוד (רע כמו מאוד מאוד צמוד). אשמח לספר לכם על איך הצלחנו לעשות זאת, אבל מאוד יש להמשיך…
עשה זאת בעצמך: במרתף מצאנו מסכי חלונות ישנים שהיו מחוברים לבית בשלב מסוים. עשינו איתם "קיבוץ קיר" וחיברנו לוח שעם למסכים ויצרנו לוח לוח מודעות ממש מגניב. מצאנו גם את הדלתות הצרפתיות שתלויות כרגע באזור הלובי הראשי נכנסות לחדר האוכל / התכנון במרתף.
הפינוק הגדול ביותר: אוף. השקענו די בכבדות בדלפק הקבלה ובתאורת התאורה באזור ההמתנה שלנו בחדר הקדמי. רצינו להצהיר כשאנשים נכנסים בדלת שזה מקום של עסקים. זה לא (בכלל) הסגנון שרציתי, אבל העדיפות העליונה בשיפוץ הייתה להישאר נאמנה לשלמות הסגנון האדריכלי, כל עוד להתחתן עם טוויסט מודרני עם פונקציונליות. זה עובד.
העצה הטובה ביותר: חדר אחד בכל פעם, החליטו כיצד ישמש את החדר, מי ישתמש בו הכי הרבה ואילו פעילויות יתקיימו בזמן שהם שם. מה אתה רוצה שהם ירגישו כשהם נכנסים לראשונה ואז אחרי שהם היו שם לזמן מה? מענה על שאלות אלו הוביל אותנו ללוח הצבעים שלנו, סגנון הרהיטים, רמות הנוחות / קבלת הפנים והתאורה לכל חדר.
מקורות חלום: התשובה שלי יכולה להשתנות מדי שבוע על התשובה הזו, אבל נכון לעכשיו... קארי תאורה, חומרת שיקום, איידן גריי, תחיית טובין לא שכיחים.