מדי פעם מגיע לבית שבדיוק הכל מסתבר. זה אחד מאותם בתים.
כל סנטימטר מעוצב ללא דופי, אבל אני מוציא כאן חמישה תפריטים ספציפיים שיש לקחת בחשבון לבית שלך, לא משנה מה הגודל.
לי עבד עם אילוצי שטח צמודים, לי היה חכם לשמור על פלטת הצבעים שלו בפשטות. בשום אופן אין זה אומר להפוך את הכל לניטראלי; הנה הוא הלך עם תוכנית מזדמנת בצבע כחול, לבן ושחור בקליפורניה (שילוב שהיה בהשראת הדלפט של סבתו הסבתא) פריטי אספנות), אבל לו הוא עבר על הסיפון עם צבעים על גבי צבעים, הוא מעולם לא היה יכול להשיג מלכידות רגועה זו תראה.
כשאתה גר בקטן, אין לך המון מקום (אלא אם כן אתה מתחיל להיות יצירתי) להכיל חבורה של צ'צ'וצ'קים. אוסף העריכה העל של לי של ירושות משפחתיות מספיק די בכדי לגרום לו להראות כאילו אדם אמיתי חי בחלל בלי שהוא ייראה עמוס ומשוגע. שמור את זה בפשטות, והבית הקטן שלך ירגיש שהוא נושם.
מסגרות לבנות, אח לבנים צבוע לבן, קירות לבנים, מדף ספרים לבן, מראה לבנה: הכל בשולי הקטן של לי הדירה נשמרה מונוטונית, והייתה סופר חכמה כדי ליצור תחושה של פתיחות (במקום להרגיש כאילו הקירות מסתללים על אתה).
במה שעשוי להרגיש הפוך ממה שרצית לעשות במעון קטן, השימוש של לי בשטיח כמעט בכל הגודל מהדירה שלו מוצמדת באמנות בקנה מידה גדול ומראה למעשה מזייפת את העין להאמין שהחדר גדול ממנו באמת הוא. זהו טריק נהדר לנסות את עצמך אם אתה נתקל בבעיות עם חלל הסטודיו שמרגיש חזק מדי או עמוס, אך זכור, שמור על זה פשוט! החלקים הגדולים יותר מונעים מכם להוסיף דברים קטנים יותר (מה שמפחית את העומס הוויזואלי).
הנסיגה "הצלחה" אחרונה זו מביתה של לי היא אחת לכל אחד ולכל בית: צמחים מוסיפים חיים, אופי, צבע ומרקם אפילו למעט הוויניאטות והם כל כך שווים את החלל. כאן, לי הפגין את התקרות הנפוצות שלו עם כמה זנים גבוהים יותר, אך גם מילא את כל המסכות שיש לו עם ירק קצר יותר.