מאז שהייתי ילדה צעירה, תמיד אהבתי קניות. בחזרה ליום, יכול להיות שהיה לי יותר... לוקח אקסטרווגנטיות (המשכתי לכיוון כל תיקי ורוד, נצנצים, בועיות נוצות) ועקבי חתלתול... עם עגילי קליפ על פלסטיק), אבל האהבה לסגנון הייתה כבר שם, גם אם זה מעט טועה. בימינו עדכנתי כמה דברים פה ושם, אבל אני לא יכול לומר שהדרך לאסתטיקה שיש לי עכשיו תמיד הייתה חלקה.
היו לי ערימות וערימות בגדים עם התגים שעדיין נתרמו, נמסרו או הוחלפו, ובזמן הארוך לא הצלחתי להבין מה אני עושה לא בסדר. אהבתי את הקטעים כשהייתי בחדר ההלבשה של חנות, אז למה דעתי תעבור ברגע שאחליק אותם לקולבים שלי? להלן כל השיעורים שלמדתי בדרך הקשה מהטעויות שלי, ואיך שלימדתי את עצמי להפסיק לקנות בגדים שלעולם לא אלבש.
חלק מהכיף שבאופנה הוא לנסות פרסומות שונות ולהתרחק מעט מהמדים הרגילים שלך. אבל יש הבדל בהתדרדרות בטרנד חדש שעדיין מתאים לטעמך ולנסות משהו לגמרי מחוץ למגרש הכדור כי אתה רואה את כולם לובשים את זה (הנה מסתכלים עליך טיפות מפשעה סרבלי ים). קחו לדוגמא חצאית שוליים זעירה שקניתי עשויה עור לבן. ראיתי בלוגר לובש אותו ומיד חשבתי "אני צריך!" ואז בדיוק שלוש שנים אחר כך הורדתי אותו בגודוויל, כשהתגיות עדיין דולקות בעקשנות. אהבתי איך זה נראה עם הסגנון של הבלוגר, אבל באמת לא היה לו מקום משלי. בכל פעם שניסיתי לסגנן לא היה לי עם מה להתאים אותו, וכך הוא הועבר עוד יותר אל החלק האחורי של הארון.
יש לך נעליים ללכת עם השמלה הזו, האם יש לך מכנסיים ללכת עם החלק העליון הזה, חולצה שתתאים לחצאית ההיא, בגד שיכול לעבוד עם הנעליים האלה? אמנם זה בסדר לקחת מדי פעם סיכון ולקנות משהו שאולי לא מתאים לכל משוואה שיש לך ארון הבגדים שלך עדיין, זה משהו אחר לגמרי אם אתה ממשיך לקנות פריטים שלא יכולים לשחק יפה עם מה שכבר משלו. חשבו על תלבושת אחת לפחות (אך אידיאלי שלוש!) שתוכלו לבנות עם היצירה המדוברת לפני שרצים לקופה. ככה לא יהיה לך ארון עמוס בגדים שאין מה ללבוש.
אתה מכיר את הפריטים שאתה מנסה בחדר ההלבשה, וכשתסתובב למראה הגדולה, אתה חושב "meh". חסוך לעצמך את הכסף ואל תשכנע את עצמך ש אולי זה יעבוד אם תניח שכבות על צעיפים ותחת את החצאית ותשנה לחלוטין את אישיותך כדי שתוכל ללבוש אותה למנגל אחד ביולי. מרבית השרוולים עם התגיות עליהם היו בארון היו פריטי "האם אני צריך או לא?" החלטתי לקחת סיכון בתוך בוטיקים וחנויות כלבו. אם הפריט לא גורם לך לרצות לזרוק עליו ידיים ג'אז, רוב הסיכויים שאתה לא תלהב יותר מדי להוציא אותו מהמלתחה שלך.
דבר אחד ששמתי לב שעשיתי המון זה שקניתי קטעים "אחליף את זה אחר כך". מה זה אומר? היה לי מחשבה על סגנון מסוים של פריט, אבל הייתי מסתפקת במשהו דומה-אך-לא-ממש למקרה שלעולם לא אמצא את אותו מראה חלומי שיצא לי להאמין בו. קח לדוגמה את מחלוקת הסרבל שלי. בדרך כלל אני אוהבת חתיכות רופפות ומרווחות ולכן ראיתי את זוגי סרבל רחבים - כזה שזכרתי את אמי לבשה כשהייתי ילדה. התלבש עם סוודר J.Crew או חולצת יבול פלרטטנית והג'ינס הרופף היה זהוב. אבל חודשיים לאחר חיפוש המטופלים שלי נתקלתי בסרבלים דמויי ג'ינגינג צבועים שלא התאים לקריטריונים שלי בשום דרך אחרת ממה שהם היו, ובכן, סרבלים.
ואני קנה אותם. ואני שנא אותם. במשך שנים רבות. ואני זחלתי בכל פעם שהלבשתי אותם. אל תעשו זאת לעצמכם; למד ממני והיה לך סבלנות לחכות לסגנון הזה שאתה מחפש. כי כל תחליף אחר הוא בדיוק זה - מילוי עד שתמצא את מה שאתה מחפש, ולא תרצה ללבוש אותו בכל מקרה. למה לבזבז את הכסף שלך?
אני יכול לחשוב על כמה קטעים מהשנים האחרונות שהייתי יכול להימנע מרכישה אם רק הייתי נותן לעצמי זמן לחשוב תוכנית משחק לפני שקניתי אותם. נניח שיש טרנד חדש שתרצה להתעסק בו, אבל אין לך מושג מה לעשות איתו ברגע שתכניס אותו לארון שלך, כמו סרבלים, חולצות יבול, אפודות פרווה פו או מכנסי מותן גבוהים. לפני שתלקק את האצבעות ותתחיל לספור את הדולרים שאתה זקוק לילדת המכירות, באמת קח רגע וחשוב איך תרצי לסגנון. אם אינך יכול לחשוב אפילו על תרחיש סטיילינג אחד, היצירה אולי לא מתאימה לך.
אני אגיד לך סיפור קצר על אפוד פרווה דמוי שקניתי לפני שש שנים, למשל. רציתי נואשות. חיפשתי גבוה ונמוך מזה שנים, בטוח שאני הולך להתפוצץ מזה לעזאזל. ואז, ברגע שמצאתי שהוא נסחף למחלקת הסילוק של טי.סי מקסקס, מהר מאוד למדתי שזה לא באמת, אממ, הולך עם כל מה שהיה בבעלותי. לא רק זה, אבל לא ממש ידעתי איך לעבוד את זה לסגנון שלי. ידעתי שאני אוהבת את זה, אבל לא הייתה לי דרך ריאלית ללבוש את זה. זה היה כמו הגרסא שלי של רומיאו ויוליה; היינו אוהבי שיבוץ כוכבים שלא באמת שייכים יחד. אבל זה לא משנה; בכל מקרה התכוונתי לקנות את זה. בדיעבד, זה קטע שהייתי צריך להתרחק ממנו. אז איך אפשר היה להימנע מרכישה זו?
עם קצת מחקר, ככה. אם הייתי בודק איך אנשים אחרים לובשים את האפודים שלהם בפינטרסט או באינסטגרם, הייתי יכול בסופו של דבר למצוא דוגמה שמתאימה לסגנון שלי, ועם הדימוי הזה, אוכל לקבל את ההחלטה המושכלת אם אני בעצם אהב את זה ויכול היה לעבוד את המראה. אם לא, אוכל להתרחק.
אלה לא כללים קשים ומהירים שתוכל לחיות בהם, כמובן - תמיד יש חריג לכל כלל, אחרי הכל! אבל אם אתה מוצא את עצמך כל הזמן קונה בגדים רק כדי ללבוש אותם בקושי (או לעולם), טיפים אלה עשויים פשוט לעזור לך לבלום את ההרגל הרע הזה.
