חדרי ילדים כל כך מהנים לקשט מכיוון שאתה מתחיל להעלות את הצבעים, לדחות את הרצינות ולשבור את הכללים. בטח, החדר עדיין יכול לשקף את אישיותם של ההורים, אבל זה כמו השתקפות במראה ביתי: נועז, בהיר ומטופש. ואתה יכול גם לצאת החוצה, כי זה רק עניין של זמן עד שהילדים יתחילו לבטל את העיצוב שלך וישימו חותמת משלהם בכל מקרה. אם אתם מתקשים לשחרר את עכבות העיצוב שלכם, הסתכלו בשני חדרי הילדים האלה שעיצבו בוב וקורטני נובוגרץ בפארק שיפוע.
הדבר המהנה באמת בחדרים האלה הוא כיצד הנובוס התייחס לפרטים ההיסטוריים של אבן החום של תחילת המאה העשרים, אך שישר אותם למשהו מודרני ושובב. הקמינים, עבודות העץ וחלונות המפרץ מייד מודיעים לך שהחדרים האלה לא נמצאים רץ אמצע המאה, אז בוב וקורטני השתמשו בטונות של פיתולים מצחיקים על הקלאסיקה כדי ליצור את החללים פופ.
בחדר הבנים יש טפטים לעיצוב קרקע ירוקים וטיפולים בחלונות אריחים כחולים כהים, מכיוון שאם אתה מתכוון לעבוד, אתה יכול גם לצאת לשירותים מגוונים. וההדפס הירוק שנעשה עבור גב גב חישוק כדורסל מדהים.
לחדר הילדה יש טפטים בדוגמת ציפור קלאסית. אבל קורטני (או אולי זה היה מייג'ור?) בחר שני טפטים שונים לטפטים ותלה אותם בפסים אנכיים. וטיפולי החלונות הם תחרה שיקית של סבתא עם גזרת שוליים מצחיקה של פום פום. אולי אני היחיד שחושב שקצוות פום פום יכול להיות מצחיק, אבל על תחרה? זה גרם לי לחייך. פעמים רבות שהייתי בחנות הבדים מעולם לא יצאתי עם שוליים עם תחרה ופום פום אותו תיק, אבל קורטני נכנס למצב הרוח ויצא עם טיפולי החלונות הכי מצחיקים שאי פעם הייתי נראה.
ובל נשכח את סמיכות העיצוב העדינות והמבולטות ביותר בחדרים: אותם נברשות יפהפיות המגובות בתקרות שנראות כמו ראונטרים ג'ולי באורך 10 מטר. צבעי התקרה מבריקים ורוויים הם הדובדבן שבקצפת.
