מבין הלגיות של ברוקלין של אמנים צעירים, רבים בולטים. דן בינה (מבוטא דבורה-נא) הוא אחד מהם. אם אתה עוקב אחר עבודתו, הוא באמת מעביר את העיניים והמוח שלך. עבודותיו נעות בין ציורים מופשטים גיאומטריים מגניבים לפריחה, לציורים פוטוריאליסטים וקולאז'ים עמוסי תרבות.
טיול בבלוג שלו מראה זאת והרבה יותר. הסטודיו של דן בינה, המלא בספריה של חומרי מחקר, קנבס, כלים, תדפיסים ועוד, הוא בעצמו יצירת אמנות. עם חוש הומור הוא אומר, "אני אוהב את סבי שהגיע לגילו במהלך הדיכאון. הוא שמר על הכל. "הוא מתייחס לאמנות באופן דומה על ידי קבלת מידע. "אני נוטה לעבוד בצורה אנציקלופדית. אני אוסף, מעבה ומגיש מחדש. "הוא מצטרף לשורה ארוכה של אמני ניכוס כמו ג'יימס רוזנקוויסט, גרהרד ריכטר, בוב ראושנברג ואחרים, אך מעלה מחשבות על ציירים כמו אל הלד וג'ונתן לסקר.
מגוון העבודות בסטודיו שלו נבע מהחלטתו להישאר מחויבת ופתוחה. "לא נרשמה היררכיה או טובה בין צורה לתמונה", הוא אומר. זה בהחלט המצב. כולם מטופלים בזהירות ובבהירות חזון ייחודית. לדבריו, היצירה שלו "נגזרת באופן אינטואיטיבי ממידע שכבתי, רישומים מקוריים ומדיות אחרות וניתן לדון בהן במונחים של אוסף מידע כמשמעותי ואינטימי צורה של תקשורת חזותית. "עבודתה של בינה מעלה את המשמעות העמוקה של הבשלה בעידן האינטרנט כאשר הטכנולוגיה והמידע מניעים שינוי חברתי ו ביזור התרבות, הצעת גישה לנתונים, העברה, עיוות ואובדן, כאשר גרפיקה, תמונות קולנוע ומוזיקה באמצעות שיתוף ומסחר קולקטיביים מחלחלים לחיים מודרניים בכל מקום.
תוספת אחרונה ל Artsicle של ניו יורק סגל, הוא מוקרן יחד עם קבוצת אמנים ב- גלריה בר בלואר איסט סייד של ניו יורק ב -31 במאי. המופע נקרא "בכל מקום אבל כאן", שאוצר יחד עם דן טרן מ- ארטיקול ומורין סאליבן מ זמן יצירתי, והיא עומדת על בריחה מניו יורק בקיץ. אני קורא לך לבדוק את המופע ב -31!
