אמנות דוגמיות צבע פוגשת פופ ארט נפגשת בפעם הפעם שניסיתי להקליט שופינג לאחר שהשתתפתי בליל מרגריטה בסך 3 דולר באל סיד טאקו; את עטיפות האלבום שאנו מכירים ואוהבים, אך מעט קוטר, מוסתר דיו בכדי להיות מגרה ויזואלית מעבר לפוסטר להקה ישר.
הדוגמאות של האמן דייויד מארש מצביעות על דוגמניות כמו שדי ג'יי מדגמים פעימות, ומרכיבות גוונים וגוונים כדי ליצור מחדש עטיפות אלבומים מוכרות בצורה מינימליסטית. התהליך של מארש נסב סביב "מייצג את הגרפיקה בכמה שפחות צבעים וגוונים, אך עדיין שומר על מימוש התמונה."
אני חושב שהתוצאות מעניקות קצת מסתורין למוכרים ובהחלט ראויים למסגרת. ההדפסים האלה הם יותר פופ ארט מאשר פוסטר של להקה והשקעה טובה בהרבה מקניות שיא אחרי ליל מרגריטה של 3 דולר (יש לי שלושה אלבומי שער ממש רעים להוכיח את זה. חבר שלי אמר שהם יהיו מצחיקים. הם לא כל כך מצחיקים. מישהו זכה לכריכות כלייזמריות של הדבורה? לא חשבתי כך. קוץ מרגריטות.).