בואו נגיד שהרבה עציצים סבלו בידי. אבל, אם יש דבר אחד שלמדתי על טיפול בצמחים, אין לאף אחד אחוזי הצלחה מושלמים במאה אחוז. תמיד ישנן טעויות שגויות, אפילו עבור אנשים עם תארים בגננות ושנים של ניסיון. המפתח הוא לצעוד את השגיאות שלך ואז ליישם את מה שלמדת בפעם הבאה. למד מהטעויות הקודמות שלי (ובתקווה!) שלך לא יעמוד בסוף בטרם עת.
בתור סטודנטית אקדמית הצטרפתי למועדון הגן של בית הספר שלי, וזמן קצר אחר כך יצאנו לטיול במשתלה מקומית. בהיותי ידע אפס על עציצי הבית, החזרתי שושנת שלום וצמחת מרווה סגולה. (בזמנו חשבתי שחביות שושן הן שיא האלגנטיות, ופשוט אהבתי איך המרגיע היה מרווה.) שושנת השלום שורדת עדיין, שנים רבות לאחר מכן, אך צמח המרווה הזה נפגש בסוףו בתוך שבועות במערת שלי במעונות חשוכים. חדר. מאז נודע לי שחבצלות שלום מתאימות לתנאי אור מוגבלים, בעוד המרווה זקוקה להרבה שמש. בימים אלה אני תמיד שוקל את הנדל"ן בחלונות שלי לפני קניות צמח, שים לב לתגיות הקטנות שתקועים בסיר ורק דפדפו בדגימות שיסבלו את רמת האור שאני יכולה לתת להם. אתה פשוט לא יכול להכריח צמח אוהב שמש לשגשג בארון.
כשחכם שלי היה ברגלו האחרונה, סחפתי אותו בכוסות מים כמעט מדי יום. כמו רבים מבעלי הצמחים חסרי הסיכה שלפני, הנחתי שכל הצמחים החולים פשוט זקוקים ליותר מים, והייתי אמונה שגויה כי עציצי הבית מתים רק מהזנחה. במציאות, המרווה שלי הייתה זקוקה לעשרה פעמים יותר אור מכפי שקיבלה כיום, ופי 20 פחות מים (המרווה אוהבת להישאר יבשה). מאז למדתי לשים לב אילו צמחים רגישים להשקיית מים ולעולם לא מתקרבים אליהם עם קופסת מים מבלי להרגיש את האדמה סנטימטר למטה. משטחים יבשים הולכים שולל.
אם צמח מתקשה, אני פונה כעת למדריך גידול אמין ומשווה את התנאים המועדפים עליו לסביבתו הנוכחית. המפתח הוא להיות כנים באכזריות. אל תשלו את עצמכם כי רסיס של שמש של בוקר זהה לשמש של אחר הצהריים המלאה (הייתם שם, עשו זאת). אם המדריך הגדל לא תואם את המציאות, אני מוצא את הצמח מקום חדש או מתנה אותו למישהו שביתו מספק תנאים מתאימים יותר.
למרות שאני יודע טוב יותר, אני עדיין לפעמים נכנס למצב אימהי של מסוק כשאחד מהצמחים שלי חווה כמעט מוות. במקרה העניין: לאחרונה נרשמתי ממקומה מחדש של חנות מכולת בשרנית שמישהו נתן לי במתנה. העלים כיסו את כל שטח הסיר הזעיר מדי, שמנע מהאדמה להתייבש, מה שגרם בתורו לעלים לצנוח ולנשור. שדרגתי סוף סוף את הקופה, אבל התחלתי לבדוק אותו באובססיביות פעמיים בכל יום, והשקעתי אותו כשלא הייתי צריך - טעות טירון. פשוט הרגשתי שאני צריך לעשות משהו לעזור לצמח המסכן והלא הגנה הזה. (חבר המושבעים עדיין גורל.) קח את זה ממני: להיות ערניים יתר על המידה על עציצי הבית שלך זה פחות גרוע מהזנחה, והמהומה הבלתי פוסקת לא יכולה לפצות יתר על הנטישה בעבר. קח צעד אחורה והשאיר אותם לבד להתארגן לבד קצת.
כמה פעמים ראית רשימת אינטרנט של עציצי הבית הקלים ביותר לגידול? (תראה, כתבתי אחת ממש כאןהעניין הוא, שתלי בית קלים עדיין יכולים להיות מסובכים אם לא נותנים להם את תנאי הגידול המועדפים עליהם - אפילו צמח ברזל יצוק קשוח כמו ציפורניים יבול אם האור בהיר מדי. בספר עציצי הבית החביב עלי, צמח הבית הבלתי ניתן להרס, גורו הצמח טובא מרטין דן בנקודה זו ברהיטות ומציין שהיא ניסתה לחשוב על כל סוג של מגדל - מהמשקה הכבד לעובד המשרד התאגידי - כשהוא מחליט לאילו צמחים לכלול. כפי שאתה בטח יכול לדעת כבר עכשיו, אני אחד מאותם שוחרי מים נלהבים מדי, וזו כנראה הסיבה שבגלל זה אין לי הרבה מזל עם בשרניים. הם היו אמורים להיות כל כך קלים, אבל אני תמיד נממת אחרי כמה שבועות ונותנת להם טפטוף מוקדם ממה שהייתי צריכה. עשה חשבון נפש לפני הרכישה הבאה של עציצי הבית שלך ומצא אחד שמתאים לסגנון שלך.