הכוונה העיקרית שלי לשבועיים האחרונים הייתה פשוטה: נסה לקבל רגע אחד מודע בכל יום ויום, לפלרטט עם סוגים שונים של תיווכים כדי לראות מה מרגיש נכון. לקראת האתגר החלטתי שאני הולך לשמור עליו כיף וקל, ואני שמח לומר שזה בדיוק מה שהיה.
אם הייתי צריך לתאר את השבועיים האחרונים במילה אחת, המילה הזו הייתה "קלה". למרות שאני לא יכול לומר שמדיטציה יומית יש שינה את חיי באופן דרמטי (ובכן לפחות עדיין לא), אני מרגיש תחושת קלילות בלתי ניתנת להכחשה שלא הרגשתי קודם, וזה מרגיש מדהים.
אני מאוד אוהבת את תחושת האפשרות שמברכת אותך בבוקר ה- 1 בינואר. האנרגיה "התחלה טרייה" זו מרגישה כל כך טובה. בהתאם לאווירה הזו, החלטתי להתחיל את שנת 2017 על ידי מדיטציה על המטרה מספר אחת שלי לשנה.
לאחר שהתעוררתי, התיישבתי במיטתי, הנחתי כמה כריות מאחוריי, קבעתי את הטיימר למשך 10 דקות (זה הרגיש כמו פרק זמן רב לניהול) והתחלתי לעסוק. הרשיתי למוחי פשוט ללכת לאיבוד לחלוטין בהמחשת היעד שלי ובאמת להתכוונן לתחושות של איך להשיג את זה. החוויה הייתה מהנה, כביכול. בעבר ידוע לי שהצצתי בטיימר כדי לראות כמה דקות נותרו, אך לא הפעם. כשהטיימר כבה, הייתי המום מהמהירות שעברו 10 דקות. בינתיים הכל טוב.
היום החלטתי לנסות מדיטציה מודרכת. הלכתי עם מדיטציית הבוקר של 10 דקות על ה- הרגל פשוט אפליקציה. זה היה בסדר. אהבתי איך זה הדריך אותך להגדיר את הכוונות שלך ליום, אבל זה לא גרם לי להרגיש מרומם כמו המדיטציה שלי ממוקדת המטרה שעשתה יום קודם.
לפני שוויתרתי לחלוטין על אפליקציית Simple Habit, הייתה שם מדיטציה אחת נוספת שעוררה את תחומי העניין: אכילת מדיטציה. (כן, זה כנראה משהו.) זה נשמע מגניב אז נתתי לו זריקה לפני שאכלתי ארוחת צהריים. כפי שאומר לי הקול המרגיע של האפליקציה, תרגול האכילה המוכרת "דומה מאוד למדיטציה בישיבה, למעט יותר יפה". אני מסכים. זה מנחה אותך להרגיש הכרת תודה על האוכל שלך (עמדתי לאכול אגב מרק עדשים), לקחת את הריח, ואז לבסוף (פי השקה בנקודה זו) קח את הנשיכה / כפית הראשונה שלך לאט ובתודעה. הופתעתי מהטעם שהמרק שלי היה טעים... וזה היה רק מרק, חבר'ה. למרות שכנראה שלא אקפוץ את האפליקציה לפני כל ארוחה, זו הייתה תזכורת ממש נחמדה להאט כשאני אוכלת ולקחת זמן להתענג באמת על האוכל שלי.
נתתי מדיטציה של מודעות נפש ממוקדת נשימה היום בעזרת הצוות רגוע אפליקציה. לפני כן, אחד הגדולים (אם לא ה הגדול ביותר) כלים בכיסי למאבק בחרדות היו נשימות בטן עמוקות, כך שהתרגול הספציפי הזה הרגיש ממש מוכר, נוח ומרגיע לחלוטין. אהבתי מאוד גם את הצלילים המרגיעים של ציפורים מצייצות ומים זורמים שהאפליקציה מנגנת ברקע. זה מוסיף רמה נוספת של רוגע לתמהיל. לא נועד משחק מילים. מיד לאחר כיבוי טיימר הרגשתי תחושת התרגשות כמעט מוחצת ללא סיבה מיוחדת. אני מניח שמדובר באנדורפינים הישנים והטובים שכולם מדברים עליהם כל הזמן. אני חופר את זה.
כמו כן, היום היה היום הראשון שלי בשולחן העבודה ואני לא בטוח אם זו המדיטציה או שפשוט הרגשתי סופר רענן אחרי חופשת חופשה בת שבועיים, אבל הייתי סופר פרודוקטיבית וסיימתי את היום בהרגשה ממש מרוצה השיג.
היה לי תאריך יעד גדול הבוקר אז דחיתי את המדיטציה לערך בערך אמצע הבוקר כשסיימתי עם הפרויקט. עד אז התגנבה מעט חרדה והתקשיתי ממש להתמקד ולשבת בשקט במהלך מדיטציית המנטרה שבחרתי לנסות ביום 5 (למדתי את זה מהילדה שלי מארי פורלו, אם אתה סקרן). למרות שהרגשתי קצת יותר טוב אחרי המדיטציה, החרדה והדחף ללכת, ללכת, ללכת הגיע והלך לאורך כל היום. הערה לעצמי: מדיטציה לפני החל בעבודה.
המפגש של היום גרם לי לתהות אם זה אפילו נחשב למדיטציה כאשר רוב הזמן אני מקבע ברשימת המטלות שלי. אז הגעתי לגוגללינג ולמדתי שמטרת המדיטציה היא לא לחשוב על שום דבר על שום דבר, כך שאין צורך להיות כל כך קשה בעצמך כשמחשבות צצות לך בראש. המטרה היא להחזיר את תשומת ליבך אל נשימתך, המנטרה או כל דבר אחר - זה השריר שאתה מנסה לעבוד. כך שגם אם הייתם חושבים על דברים אחרים במשך 9 מתוך 10 דקות ותפסתם את עצמכם והחזירו את תשומת ליבכם זה עדיין נחשב כמדיטציה מוצלחת. זה גרם לי להרגיש הרבה יותר טוב.
המשכתי את הניסוי שלי במדיטציות שונות על ידי מתן מדיטציה לקונדליני ירייה נוספת. לקחתי את אחת מההדרכות של גבי ברנשטיין בשנה שעברה והתאהבתי במדיטציה מתבטאת שהיא מלמדת (הנה איך לעשות זאת). זה בהחלט לא לכולם. זה כרוך במוזיקה, שירת מנטרה והתמקדות במשהו שאתה רוצה לבוא לידי ביטוי בחייך. זה תרגול מאוד מרגש וזה הותיר אותי מרגיש מרומם ממש - נפשית, רגשית ורוחנית.
חזרתי היום למדיטציה של מיינדפולנס עם האפליקציה Calm. זה גרם לי להרגיש ממש רענן. היה לי היום אפיזודה קצת פאניקה, שמצצה אבל זה לא נמשך זמן רב. הצלחתי להרגיע את עצמי הרבה יותר מהר מהרגיל.
מדיטטתי כל בוקר במשך 10 דקות השבוע וקפצתי הלוך ושוב בין מדיטציית מיינדפולנס ומדיטציה של קונדליני. הבנתי שיותר קל לי להישאר ממוקד כשאני עושה מדיטציה מודרכת כלשהי הדורשת לשים את האוזניות שלי. פעולת ההשלכה על אוזני האוזניים פועלת כמו רמז עבורי כעת - היא מאפשרת למוחי לדעת שהגיע הזמן להתייצב.
האחד, למדתי שאני פשוט לא ילדה מסוג מדיטציה. אהבתי לנסות דברים שונים ולהקפיץ קדימה ואחורה בין סוגים שונים, תלוי במצב רוחי. כל מדיטציה שניסיתי גרמה לי להרגיש דרך מסוימת. מדיטציית המיינדפולנס גורמת לי להרגיש רעננה ורגועה בזמן שהמדיטציה המבטאת את הקונדליני לגמרי מרוממת אותי. יש משהו ממש קסום במדיטציה על הרצון שאתה רוצה להכניס. אני חושב שתהליך הניסוי הוא ממש מפתח עבור כל מי שרוצה לעשות מדיטציה להרגל, כי לא כל סוג יעבוד עבור כולם.
שתיים, השעה ביום שאני עושה מדיטציה באמת עושה את ההבדל העיקרי עבורי. הימים שעשיתי מדיטציה ברגע שהתעוררתי היו ללא מאמץ לחלוטין מכיוון שעדיין הייתי במצב רגוע וחלומי. היום שביצעתי מדיטציה בהמשך הבוקר היה קשה יותר מכיוון שעד אז כבר החלה החרדה.
ושלוש, להיות עקביים לא היה קשה כמעט כמו שחשבתי שזה יהיה. בפעמים השונות האחרות שניסיתי להפוך מדיטציה להרגל יומיומי, תמיד הרגשתי כל כך הרבה התנגדות, אבל בשבועיים האחרונים הרגשתי אפס התנגדות. אף על פי שהאחריות של הצורך לכתוב על החוויה בהחלט עזרה לי להמשיך במעקב, מה שעשה את ההבדל הגדול ביותר הפעם היה שינוי בהלך הרוח. עשיתי מדיטציה ללא משא ומתן - משהו שרק צריך לקרות כל יום ויום כמו צחצוח שיניים - וזה הפך לחלק ללא מאמץ מהשגרה היומיומית שלי. לא העליתי את הדעת ולא העליתי תירוצים שלא, פשוט עשיתי את זה. זה גרם לי להבין שאני מבזבז כל כך הרבה זמן ואנרגיה לפני שפשוט התנגדתי לזה. זו הייתה התגלות ענקית בשבילי שגרמה לי להצטייד בכל הדברים האחרים שהתנגדתי להם בחיי.
בסך הכל אני מרגיש די טוב - קצת יותר קל ולא כל כך מוצף. ככל שהחרדה שלי עוברת, לא ציפיתי שהיא תיעלם באופן פלאי לחלוטין. עדיין יש שם הרבה זמן ברקע אבל הפעמים הבודדות שהוא הופיע בו לא היו נורא. במשך השבועיים הבאים המטרה שלי היא לעבוד בדרך שלי עד 20 דקות של מדיטציה ביום, אבל נראה איך זה הולך. תאחל לי בהצלחה!
