בילדותי הורי הזכירו לי כל הזמן לכתוב פתקי תודה על כל מתנה שקיבלתי. זה נראה כמו כאב כזה, אבל עכשיו כשאני מבוגר זה הפך למסורת. אם אני לא שולח אחד אני מרגיש אשם להפליא. אבל רק לפני שחבר החמיא לי לאחרונה על תווי התודות שלי, הבנתי שאולי אני נמצא במיעוט כתיבת הערות תודה. האם זו יכולה להיות מסורת גוססת?
זו תמיד הייתה הבנתי שאם ניתנה מתנה יש להכיר בכתב. החריג היחיד, לדעתי, הוא שאם המתנה ניתנה (והודתה להם) באופן אישי - אפילו עדיין, תודה לעולם לא תפגע.
לצערי, בשנים האחרונות שמתי לב לחוסר בכרטיסי תודה שנשלחים על ידי יקיריי. האם זה בגלל שדוא"ל נשלח לעתים נדירות בימינו? עם המשפחה והחברים שמתפשטים יותר ויותר ברחבי הארץ ומתנות שנשלחו באמצעות הדואר, האם אינך מודה לך יותר חשוב מתמיד? איך אחרת נותני מתנה לדעת שהמתנה שלהם אפילו הגיעה?
מכיוון שאנו מתמקדים בחתונות החודש, הנה תזכורת עדינה לכל הזוגות שם בחוץ להודות לאורחים שלכם. גם אם הם שלחו מתנה אך לא יכלו להשתתף, או להפך אם הם הגיעו אך לא יכלו לתת מתנה - הם חוגגים את היום המיוחד שלכם וזה ראוי לקבל הכרה.
אז האם אתה משתתף במופע ההערכה הזה? מהי דרך מקובלת לומר 'תודה'? שיחת טלפון, אימייל או דואר חילזון מיושן? או, להתנשף, שום דבר?