לעולם לא אשכח את שלנו אינדוקטרינציה לקוסטקו. חברים שביקרו מחוץ לעיר סיפרו לנו על הכנת סשימי מהסלמון של קוסטקו ואז הושקו למושב שבחים של קמעונאית המחסן. הייתי מבולבל, מכיוון שניסינו פעם אחת פעם להצטרף למועדון מחסנים ועגלה נטושה כשהגענו לקופה ותהינו מה לכל הרוחות נעשה עם גלון מאיו.
אבל החברים שלנו היו כל כך נפלאים בטרנד הקוסטקו שלהם, שקפצנו ממש במכונית כדי שיוכלו להכיר אותנו. ואתה יודע מה? הם צדקו. האנשים היו ידידותיים להפליא, המחירים היו מדהימים והיו המון דברים לחסוך בהם כסף - בנוסף תבלינים בגודל ג'מבו. קנינו חברות באותו יום ולא הסתכלנו לאחור.
אני יודע שזה אולי נראה מצחיק שמשפחה של שניים הייתה שייכת למועדון מחסן, אבל כל שנה כשזה מגיע הזמן לחדש אני מכסה אותו כחצי שנייה וממשיכה ונרשמת לעוד שנה. הנה כמה סיבות לכך.
באמת שזו הסיבה מספר אחת. אני מבין שזה לא לכולם, אבל כמה פעמים בשנה אנו קונים קוסטקו סלמון קפוא ומגודל בחווה, כזה שהם בדיוק יצאו באותו יום, ופורסים אותו עד יש כמו סשימי. זה יותר משאנחנו יכולים לאכול, כך שכל מה שנשאר נכנס לסביצ'ה למחרת. הכל בסביבות 30 דולר. אם היינו יוצאים לשתי הארוחות האלה, היינו בדרך, דרך מעבר לעלות השנתית של חברות - וזה רק למקרה אחד ואני בטח שיש לנו סושי של קוסטקו שמונה או עשר פעמים בשנה.
אני מנסה לא לאכול המון אוכל קפוא, אבל יש לי כמה מועדפים. ואחד מארוחות הערב שלי לזול וקל הוא ארוחת ערב פיצה קפוא קפנקו ללא גלוטן. הם רק קצת יותר מחמישה דולר כל אחד, וזה חלק מההזמנה. ותמיד יש משהו חדש לנסות - בטיול הקניות האחרון שלנו אספנו כמה מגשי Parm חצילים במחיר של 11.59 דולר לשניים, ולכל אחד מהם מספר מנות. זה יהיה מושלם כשאנחנו עובדים ימים ארוכים ונבקר קצת משפחה ואין זמן לבשל. אה, וכשמזל מזל, יש להם את התענוג האהוב עלי: חטיפי יוגורט קפואים של יאסו (והם הרבה פחות מאשר בחנות הרגילה שלי).
אני אוהבת להשליך אגוזי מלך לכל דבר, החל מסלטים ליוגורטים לארוחת בוקר, וזה נהיה הרגל יקר. אבל כשאני קונה אותם בשקית העל בגודל קוסטקו, אני יכול לתפוס קומץ עם נטישה. אני גם מצטיידת בחמאת שקדים, עם הצנצנות הגדולות והגדולות שלהם שמתומחרות בערך כמו צנצנת קטנה אצל טריידר ג'ו, חמאת בוטנים לקונגס של הכלבים שלי (כי חס וחלילה אזל!).
כמו המון מכם, פיתחתי די חיבור לכל הדברים של לה קרוקס וספינדריפט. אבל שתייה של יום או יומיים ביום לאדם מסתכמת ממש מהר. אני מנסה לקנות אותם רק בקוסטקו ובמחירים שלהם, אני לא מרגיש צורך כזה למנות אותם. פעם כשבאו כמה אנשים לביתנו כדי לדבר ביחד על ביצוע פרויקט, הצבתי מערך של טעמים של מים מבעבעים. כולם היו מצפון הרבה יותר מכאן בקנטקי, והמשיכו להעיר על האירוח הדרומי הזה. (לא ציינתי שזה אפשרי כי כולם הגיעו מקוסטקו!)
אני עובד מהבית, אבל בעלי עובד במשרד ואוהב לאכול חטיפים פעם או פעמיים ביום. אם הוא פונה למזנון העבודה שלו, למכונה הממכר או לסטארבקס הסמוכים, הוא יכול בקלות לפוצץ נתח ענק מתקציב המכולת שלנו. אז בדרך כלל אנו מרימים קופסת חטיפים ו / או קש קש של ווגי בנפרד (זה אמנם עולה יותר למנה ככה, אך מעולם לא הצלחנו לסיים התיק הענק שאינו מחלק, לפני שהם מתיישנים, וזה עדיין זול יותר מהאפשרויות האחרות שלו בכ- 35 סנט של שקית, ובנוסף לזה הקטנים יותר קלים חנות). אה, והצנצנת של 2.5 קילו אגוזים מעורבבים מומלחים נמשכת הרבה שעות קוקטייל - רק 15 דולר.
אם זה היה רק הדברים האלה, החברות שלנו הייתה שווה את זה. אבל אנחנו גם לקבל גז המותג של קוסטקו בכל זמן שאנחנו קרובים לשם, בחיסכון גדול. אני גם שומר Airbnbs שלי מלאי עם נייר טואלט, שקיות זבל וקלינקס וזה מקום נהדר לאסוף מתנות בחגים. ואפילו לא דיברנו על מחירי בורבון שלהם! אני מבין עכשיו מדוע החברים שלנו היו כל כך קנאים - עכשיו אנחנו מטיפים לבשורה של קוסטקו לחברים ולמשפחתנו שלנו!
