ברוב הבתים יהיה מאבק נצחי עם מגירות זבל. לפעמים הם נפתחים בקלות, לפעמים דברים נובעים מתוכם כמו פחית של נחשים דחוסים ולעיתים אף פעם לא מוציאים מהם דברים, רק מכניסים אותם לתוכם.
הבעיה האמיתית בהישג יד היא רק לשמור על מה שאתה צריך. זה קל לעשות כשמדברים על שולחן קפה שאתה כבר לא אוהב (שלום, קרייגסליסט!) או חלקים בארון הבגדים שיצאת ממנו (שלום, חנות חסכון!), אבל מה עם כל הקטנים דברים? מה עם קטעי הדברים הקטנים שאתה לא באמת יכול להיפרד מהם, אבל לא באמת יכול לזרוק.
אספן הזבל בכולנו רוצה לשמור על כל עניבת לחם, על כל עט שעדיין יש בו דיו (גם אם הוא נימס עפרון או משהו אקראי דבק בזה), וכל מסמר, בורג או חתיכת סרט קטנה שאפשר להשתמש בהם למשהו. אבל זה לא תמיד מה שהכי בריא לבית.
כשעלי ואני עברנו דירה לפני מספר שנים היו לנו שתי מגירות זבל. הם היו מלאים בהרבה מהדברים המפורטים לעיל (להשלים עם ספיידרמן נטול רגליים) ולמרות שהיה לנו תקווה שיום אחד למצוא את שלו הרגל (הוא היה בציר) זה לא כל כך טוב לנו לשמור על דברים קטנים בסופו של דבר כשהם תופסים הרבה יותר מקום מאשר כמה מגירות.
במציאות הם פגעו במוחנו, המגירות העמוסות באמת יצרו חרדה ונתנו לנו פלט. פנוי למה? מקום לביצוע שלכל דבר בבית שלך יש מקום לחזור אליו. אז בסופו של דבר, מגירות זבל פשוט מתמלאות בזבל ותוך כך יוצרות יותר עומס. במקום זאת, ארגנו את מה שיש, זרקו את השאר והפסיקו לקרוא להם מגירות זבל! חשבו עליהם "מגירות הכרח" במקום ובדקו מה יכול לשנות את הלך הרוח ממשפחתכם!
מכיוון שסביר להניח שבבעלותך יותר זוגות נעליים מאשר, למשל, סוודרים, זה יכול להיות מסובך לבוא עם אסטרטגיות לאחסון. אחסון נעליים יצירתי כמו מארגני נעליים מחוץ לדלת או מארגני נעליים מתחת למיטה הופכים חשובים עוד יותר אם יש לך שטח אחסון מוגבל (או אם יש לך רק טונות נעליים).
אשלי אברמסון
5 בינואר, 2020
