בשנת 2015 סבתא שלי חלתה קשה. היא גרה עם ההורים שלי, קרובה מאוד לבית שבעלי ואני רכשנו בשנת 2005. סבתא הייתה זקוקה לטיפול במשרה מלאה, ומכיוון שרגע עברתי את המעבר לאמא שהייתה בבית, שמחתי יותר להסתכן בבית של הורי בכדי לעזור לטפל בה במהלך היום. אבל שנה לאחר מכן, אמי נדרשה לעבור שעתיים צפונה לעבודה. מכיוון שסבתא לא הצליחה לעבור עם ההורים למקום החדש שלהם, בעלי ואני החלטנו להשתלט עליהם משכנתא, לעבור לביתם הישן, לטפל בסבתא במשרה מלאה ולשכור את הבית שרכשנו רק 10 שנים קודם.
בדיוק ככה בעלי ואני הפכנו לבעלי בית. ידענו שיהיו כמה עלויות מראש, אבל הופתענו מכמה שיש.
לאורך כל התהליך ניסינו להיות חסכוניים ככל האפשר. לדוגמה, שקלנו לעבוד עם מתווך כדי להכין את הכל, אך לא רצינו לשאת בעלויות נוספות. מתווכים גובים בדרך כלל את המקבילה לחודש שכר דירה, ומאחר ונכסים להשכרה באזורנו היו נעים בין 1,500 ל 1,800 דולר לחודש, זה היה עולה לנו לפחות לפחות. אז עשינו זאת בעצמנו. אך מהר מאוד גילינו שבמעבר הבית לשכירות, היו עוד עלויות לא צפויות אחרות. וגם כאשר הדיירים עברו לגור, העלויות המשיכו להגיע.
כשאתה בעל בית, ומשהו משתבש, אתה יכול בדרך כלל לשים עליו תחבושת בזמן שאתה מבצע השוואות מחירים וחוסך. אבל כשיש לך זרים שגרים בבית ומשלמים לך בכדי לעשות זאת, אין לך את המותרות האלה.
לפני שהספקנו אפילו לרשום את הבית, היינו צריכים להכין אותו להשכרה. מרבית התיקונים שביצענו היו קוסמטיים גרידא - ריסוק חורים בקירות, נגיעה בצבע, אריחים חדשים בחדר הכביסה וכדומה. עם זאת, כל הדברים הקטנים האלה מסתכמים, ומהקפיצה כבר היינו 500 דולר לחור.
בזמן שביצענו את כל התיקונים הקטנים, מצאנו סדק בקורה התומכת של החניון. הטבה מלהיות בתו של נגר בדימוס יכולה לבקש מאבא שלך עזרה. הוא תיקן זאת רק עבור עלות החומרים, ועוד 2,000 $.
בילינו 200 דולר נוספים על צומח וצמחים. משכנו עשבים שוטים ונטפנו לגנים במשך שעות רבות. אפילו עשיתי את הסרט המצויר "מושך עשב חזק כל כך שהלכתי לטוס לאחור כשסוף סוף יצא" תזוז לא פחות מפעמיים, כך שתוכל להוסיף טכנית את הצעת החוק הכירופרקטית שלי לערימת העלויות ההולכת וגדלה נו.
הבית היה מוכן לרשום אחרי כחודש, והעמדנו אותו בחינם באתר נדל"ן פופולרי. ואז הקמנו חשבון בחינם נוסף בחברה שעבדה ישירות עם שוכרים פוטנציאליים. הם הקלו על תהליך היישום ובדיקת הרקע. תג המחיר של 30 דולר עזר להפיג את האנשים שלא היו בטוחים שהם מעוניינים ואת אלה שידעו שהם לא יהיו כשירים. מצאנו את הדיירים המושלמים והורדנו תבנית של הסכם שכירות במחיר של $ 25 מאתר חוקי. ברגע שהוא נחתם היינו ממש ממש בעסק.
הדיירים שלנו עברו לגור והדברים היו יחסית שלווים במשך זמן מה, אבל בשנתיים שהם גרו שם היו שני מקרי חירום. הראשון היה כאשר המדחס על הדוד הלך, השני הגיע זמן לא רב לאחר מכן כאשר שסתום הכיבוי הראשי בקו המים התנתק. שניהם דרשו טיפול מיידי ועלותם הייתה כ -1,850 דולר.
גיליתי שגם אני כבר לא מרגיש בנוח להכין את החזרי המס שלי. השתמשנו במחיר לרכישה מאז אותה שנה ראשונה. היא 100 דולר לשנה, אבל אני לא ממש יכולה להתלונן על כך שזו עלות נוספת מכיוון שהיא אשף ועובדת הרבה יותר ניכויים מכפי שאי פעם עשיתי.
עדיין יש לנו משכנתא במקום בסביבות 1,200 דולר לחודש, כולל מיסים וביטוח בעלי בתים, אז אנחנו משלמים את זה כל חודש. שילמנו 28,000 דולר במשך שנתיים.
כמובן שגם השוכרים שלנו משלמים לנו מדי חודש. כרגע הם משלמים 1,500 דולר, אז גייסנו 36,000 $ במהלך שנתיים.
אז כן, כרגע אנחנו עדיין בירוק - וזה טוב כי אנחנו בהחלט צריכים כסף מזומן לתיקונים מהירים. אך גם המספר הזה אינו משקף את העלויות האחרות. העלות הגדולה והבלתי צפויה ביותר של הפיכת בעל הבית היא זו הרגשית. אני דואג הרבה. אני דואג שמשהו יקרה בבית ומישהו ייפגע. אני דואג שתהיה שריפה, או שאחד העצים הגדולים בחצר הקדמית ייפול ויגרם נזק לרכוש רב. אני דואג שהשוכרים ייפלו בזמנים קשים, וכבר לא נוכל לשלם את שכר הדירה שלהם, ולא משאיר לי ברירה אלא לפנות אותם מכיוון שבעלי ואני לא יכולים להרשות לעצמנו שתי משכנתאות. אני גם דואג ליום בו אצטרך להתחיל מחדש ולמצוא שוכרים חדשים. התמזלנו באמת עם אלה שמצאנו. אני מדגיש את היום בו אני שוב צריך להכניס את האמון והנכס הגדול ביותר לידי זר.
אנו נמשיך לשמור על הנכס כל עוד הגיוני לעשות זאת. אפילו דרך העלויות והמתח הרגשי, הנכס עדיין אוסף הון עצמי, שהוא כמעט יקר יותר מהתשלום שאנו מקבלים כל חודש.
