אנסטסיה נלסון רכשה לאחרונה בונגלו בן 925 מטר מרובע בטקומה, וושינגטון, וביליתי שנה בשיפוץ הבית לקוטג 'מסוגנן ומלא בממצא וינטאג'. ואנה הייתה רק בת 25 כשהפכה לבעלת בית. אתה מתרשם? אני בן 33 (לא בעל בית) ו מאוד התרשמנו. אנה די הספיקה כדי לענות על כמה שאלות על איך היא קנתה בית עדיין בשנות העשרים לחייה, מאיך לדעת מתי הייתה מוכנה לכמה זמן לוקח לחסוך בתשלום מקדמה.
משפחתי דוחפת את ההטבות של בעלות על הבית במשך שנים, במיוחד בזמן שהשוק היה נמוך. אבל בתור צעיר בן 20 ומשהו, השכרה הייתה פחות התחייבות, אתה יכול לארוז ולהתחיל מחדש במהירות, ואתה לא אחראי כשדברים נשברים. בסופו של דבר הרגשתי שאני רוצה יותר ממה שיש לשכירות להציע. נמאס לי שלא היה לי כוח לשנות את המרחב שלי.
החל מווני אמבטיה מסורבלים ומוטות מגבת, לאפשרויות אחסון גרועות, ללא חצר, תחזוקה איטית... והכי חשוב, זה היה יקר. חייתי על הכנסה צנועה, שהגבילה את איכות המקומות שיכולתי להרשות לעצמי לשכור לבד. אז הרעיון הקטן הזה של אולי לקנות בית צמח. אם תשלום המשכנתא היה דומה לשכר הדירה שלי, ויכולתי להיות יותר מקום, זה הרגיש כמו אופציה שכדאי לשקול. אני חושב
מחשבון קנייה או שכרה של ניו יורק טיימס הוא די מעורר העין.רציתי בית קלאסי כמו זה שגדלתי בו. בית בנוי אומן עם קסם וינטאג '. ידעתי שהחלל ככל הנראה יהיה קטן בתקציב שלי, אבל רציתי רצפות עץ קשה, ארונות ומדפים מובנים ומרפסת חזית מקורה. בסופו של דבר, קיבלתי הרבה מהדברים האלה, אבל עשיתי את זה בבחירת מסדר עליון. בסופו של דבר, הפשרה הגדולה ביותר שלי הייתה בחירת בית שזקוק לעבודה מסוימת, אך התאימה לתקציב שלי והשאירה קצת כסף כדי לבצע את כל השינויים שרציתי.
בהתחלה הרגשתי מגושם מבקש מהמתווך לראות בתים. הרגשתי שאני אי נוחות. אבל באמת, קניית בית זה עניין גדול, זה הרבה כסף וכדאי לך לבדוק כמה שיותר בתים שנדרשים! ככל שאתה רואה יותר, אתה יודע מה אתה מחפש, ויותר מזה, מה אתה לא מחפש. ראיתי כעשרה בתים באופן אישי עד שמצאתי את הבית. עם זאת, מתברר שבאמת מעדתי על הבית שיהפוך לבית שלי.
נסעתי ברחוב שבדרך כלל לא עסקתי בהם והבחנתי בשלט מכירה. לא יכולתי למצוא שום דבר על הבית באופן מקוון, אז התקשרתי למספר המתווך המופיע ברשימה. המתווך התנצל ואמר שהשלט הוצב מוקדם והבית עוד לא היה מוכן לרשום... אבל הוא נתן לי את המחיר (בתקציב!) והעברתי את המידע לצוות המתווכים המדהים שלי. הותר לי לצפות בנכס (בפנים!) למחרת, וידעתי שאחרי הציד שלי בן שבעה חודשים שהבית הזה מתאים. המוכר קיבל את הצעת המחיר המלאה שלי לפני שרשום את הבית באופן מקוון. זה הרגיש כאילו זה אמור להיות.
חייתי פשוט לפני שקניתי בית. חייתי בדרכי ולא השתמשתי בכרטיס האשראי שלי הרבה. אולם בגלל זה הצלחתי לחסוך מאות דולרים בכל חודש. זרקתי כסף לחשבון החיסכון שלי במשך כשנה בלי שום תוכנית מה לעשות איתו. ברגע שהתחלתי לקנות, את החודשים שביליתי בחיפוש אחר הבית הכפלתי וחסכתי עוד יותר! פשוט הפסקתי לקנות דברים שרציתי, וירדתי לדברים שהייתי צריך. דברים קטנים יכולים להסתכם. עשיית תקציב ודבקות בו עושה את כל ההבדל.
שלב ראשון לרכישת בית, מצא מתווך למשכנתאות וקבל את עצמך מראש. אתה רוצה לדעת מה אתה יכול להרשות לעצמך לפני שאתה מסתכל. וכמה נורא יהיה למצוא מקום נהדר רק להאט אותו ואולי להחמיץ כי אין לך שום גיבוי כספי. רוב חברות המציאות דורשות אישור מראש לפני שהן מציגות בתים בכל מקרה. למזלי, עם האישור הזה בידו זה הפך את תהליך המשא ומתן למדי למדי. הצעתי הצעה על הבית בטווח המגורים שלי וכאשר זה התאים לערך המוכר חיפש לא היה צריך לעבוד יותר מדי.
היו לי רק כמה שבועות מהקבלה לסגירה. זו הייתה תקופת זמן מורטת עצבים בזיכוי מה שרציתי לעשות עם הבית מייד. היו לי המון דברים שרציתי לתכנן אבל לא רציתי להעלות את התקוות שלי. זו לא תהיה הפעם הראשונה שבית ייפול.
לאחר הסגירה היה לי חודש לשפץ את כל מה שרציתי לפני שהייתי צריך לעבור מהדירה שלי. בהיותו מסדרון עליון, ידעתי שאני רוצה לצייר, להכניס גזרות ועיצוב חדשים, לקרוע שטיח, לחדש את רצפות מקוריות, החליפו חבורה של ארונות ותלשו החוצה ובנו מחדש את התקרה בסלון ובאוכל חדר. זו הייתה רשימה שאפתנית אבל עשינו בדיוק את זה!
