לאחרונה דיברתי עם מליסה מייקר, מחברת הספרלנקות את החלל שלי. בזמן שאני מחשיבה את עצמי די מסודרת ומסודרת, היא עשתה קריירה מתוך היותה קצת פריק נקי - היא ניהלה חברת ניקיון במשך 11 שנים, יש לה קו מוצרי ניקוי משלה, ומכביסה כל פעם את מגבות המטבח שלה יום!
"מגבות נייר הן הגרועות ביותר!", מתלונן מייקר. "הם עשויים להיות קלים ונוחים, אבל הם למעשה די נוראים בניקיון. מגבות נייר מתפרקות כשהן נרטבות מדי, הן אינן סופגות כמו מיקרופייבר והן משאירות אחריהן מוך ושמוץ אם מנקים חלונות או מראה. "
דבר נוסף שעובד נגד מגבות נייר: העובדה שהם חד פעמיים. Maker פשוט לא נכנס לזה. "אני לא מאמין בשימוש במגבות נייר במקום במשהו שניתן לעשות בו שימוש חוזר", אומר מייקר. אני בהחלט יכול לעלות על הסיפון עם זה. אנו מנסים להיות מודעים לסביבה במשפחה שלנו - להשתמש בבאג'ים לשימוש חוזר לחטיפים של הילדים ומפיות בד בארוחת הערב כל ערב - אבל יש פעמים שבהן בהחלט נכשלנו (ראו: הר החיתולים החד פעמיים שעברנו בארבעת האחרונים שנים).
אבל מכיוון שמגבות נייר יושבות בחוץ, בתוך גליל מחורר של סדינים בגודל מושלם שרק מחכים לשימוש, כולנו מושיטים יד למגבות נייר לעתים קרובות מדי. אנחנו פשוט משלים חוויות ניקיון תת-קרביות מכיוון שהם ממש שם, בוהים בנו. לא מתקבל!
נשמח לומר להפסיק לקנות מגבות נייר כולן יחד, אבל יש פעמים שתצטרך אחד או שניים. יוצאים מן הכלל של היצרן: "זה בסדר להשתמש במגבות נייר למשהו שלא תרצה שייגע בבד, כמו מיץ עוף או בשר, או בשירותים או משהו שמנוני באמת," היא אומרת.
העניין: כולנו צריכים להתאמץ קצת יותר להיות מודעים לשימוש במגבות נייר אסטרטגיות, במקום רק מתוך נוחות. דרך קלה להעלות את המודעות שלך היא לאחסן את מגבות הנייר בארון במקום בחוץ על השיש. במקום המגבות החד פעמיות, שקלו להוסיף סל מלא בערימה של מגבות מיקרופייבר. הוספת גבול קטן אחד (בצורה של דלת ארון) עשויה לגרום לך הרבה יותר סיכוי להגיע למשהו אחר בפעם הבאה שיש לך בלגן קל.