אני מדהים לדבוק בהחלטות של ראש השנה. במשך כשבועיים. ואז ההחלטיות שלי מתרככת ואחריה פיטרציה צפויה מכל הרגל שניסיתי ליצור, התקף קצר של הרשאה עצמית ולבסוף חזרה לסטטוס קוו לשעבר. אז לפני כמה שנים גרמתי את הרעיון של החלטות והגעתי למשהו טוב יותר... מנטרה.
המנטרה הראשונה שאימצתי הייתה מאוד פשוטה: תשתמש בזה. במהלך השנים צברתי בבית יותר מדי דברים שהיו "נחמדים מדי" לשימוש: כלי כתיבה, סבונים וקרמים, נרות, ואפילו כמה אכילים מהודרים. אני לא בטוח בשביל מה חסכתי אותם אבל הם או תפסו מקום או כבר לא היו קיימא (קרם לימון בן 4? רעיון רע.) אז החלטתי שזו תהיה שנת השימוש שלי בדברים.
אם הייתי יוצר רזולוציה ("אני הולך לשלוח אחד מהקלפים היפים האלה בכל שבוע וכו '...") בטח הייתי נכשל. אבל חיבוק מנטרה פשוטה שיכולתי להחיל על כל מיני דברים בחיי הייתה דרך חיובית להזכיר לעצמי את המטרה שלי בלי להציב ציפיות לא מציאותיות.
במקום להישבע לפגוע בחדר הכושר שלוש פעמים בשבוע, למה לא להגיד שאתה הולך לזוז יותר השנה ועודדו את עצמכם לעלות במדרגות במקום במעלית, ללכת לעבודה כשיהיה לכם זמן, לעשות קיר יושב בזמן שאתם מדברים בטלפון, וכן, היכו לחדר הכושר.
ראית את זה ב"חופשת חג המולד "וב"הילחם הגדול באור חג המולד": לכל אדם שבוחר כמה קישוטים לחג המפתח הנמוכים עבור בחלק החיצוני של הבית שלהם, יש עוד אחד שכמעט מוחק את רשת החשמל, בזכות סנטות מוארות, תצוגות strobe ואפילו מלווה מוזיקה.
למבת הוכוולד
17 בדצמבר, 2019
