נותר לראות אם צמצום ומינימליזם הולכים להיות שינוי תרבותי או סתם תחביב תרבותי, אך רעיונות אלה הם ללא ספק באוויר ועל הרבה מחשבות. אם אתם חשים משיכה לפשטות ולהתקרב, הנה כמה שיחות TED מצוינות שצפו בהן בנושאים אלו מאנשים שכבר "הולכים בהליכה".
למעט יוצא מן הכלל, אלה טד מדבר בא מ טדקס אירועים - אירועי TED המועסקים אך מנהלים באופן עצמאי. אם אינך מכיר את שיחות ה- TED, מדובר בשיחות קצרות (מתחת ל -18 דקות) להציג ולשתף רעיונות גדולים.
ואם אין לכם זמן לצפות, הוצאתי כמה משפטים מכל אחד מהם שנותנים תחושה של הדיבורים:
חייתי משכורת למשכורת. לחיות תמורת משכורת. לחיות לדברים. לחיות לקריירה שלא אהבתי. אבל בכלל לא חייתי... כל הדברים האלה שהיו אמורים לשמח אותי - הם לא עשו את העבודה שלהם. אז החלטתי לתרום ולמכור את כל זה. ואתה יודע מה, התחלתי להרגיש עשיר בפעם הראשונה. התחלתי להרגיש עשיר ברגע שהוצאתי את הכל מהדרך, ופניתי מקום לכל מה שנשאר.
ראשית, עליכם לערוך ללא רחם. עלינו לפנות את עורקי חיינו. והחולצה הזו שלא לבשתי שנים? הגיע הזמן לי לשחרר את זה. עלינו לחתוך את הזרים מחיינו, ואנחנו חייבים ללמוד לבלום את הזרימה. עלינו לחשוב לפני שאנחנו קונים. שאלו את עצמנו, "האם זה באמת יהפוך אותי למאושר יותר? באמת? "בכל מקרה, עלינו לקנות ולהחזיק כמה דברים נהדרים. אבל אנחנו רוצים דברים שאנחנו הולכים לאהוב שנים, ולא רק דברים.
עליכם להגדיר כיצד נראה חירות בחייכם. אתה צריך לנקוט צעדים החל מהיום כדי להבין זאת. מאיפה זה מתחיל לרוב האנשים? זה מתחיל ממש כאן, עם הזבל שלך... מה קורה כאשר אדם זה מאבד את תפקידו? מה קורה כשהציעו להם עבודה טובה יותר בעיר אחרת? מה קורה כאשר הם צריכים להסתגל פיזית, רגשית, כלכלית לכל מצב שעולה בחיים? התשובה היא - במקרה הטוב - שהם מוגבלים. הם מתאפקים. הם סתומים. הם גודש מהסתגלות לכל שינוי שהוא בגלל כמות הזבל שהכניסו לחיים שלהם.
אחת מתופעות הלוואי המוזרות שיש לנו יותר מדי בגדים היא שעדיין אין לנו מה ללבוש... אנחנו פועלים תחת התפיסה השגויה שככל שיש לנו יותר בגדים, קל יותר להיות מוכנים בבגדים בוקר. כאשר למעשה ההפך הוא הנכון. ככל שיש לך פחות בגדים, יש לך פחות בחירה, שמים יותר מחשבה וארגון מאחורי ארון הבגדים שלך, כך קל יותר להתכונן בבוקר.
התחלתי לחזור למסע שלי אל האושר ומצאתי דפוס. דפוס שבאמצעותו חייתי רוב חיי בין אם הייתי מודע לכך ובין אם לא. מינימליזם. בהגדרתו הפשוטה פירושו של מינימליזם "פחות הוא יותר". מטרה אחת של מינימליזם היא להיפטר מהדברים בחיים, מההסחות דעת, שאנחנו לא באמת צריכים למצוא יותר מהדברים שמביאים לנו אושר. אנו יכולים ליישם את הרעיון הזה "פחות הוא יותר" על כל תחומי החיים שלנו: רכוש חומרי, בריאות ותזונה, העבודה שלנו ודברים לא חומריים כמו מחשבות. כאשר אנו מתרגלים מינימליזם אנו יכולים להרוויח יותר זמן, יותר אנרגיה, יותר כסף, יותר חופש, ובסופו של דבר, יותר אושר.
אתה מבין, לחיות חיים נטולי חובות או קרובים לחיים נטולי חובות זה יותר אפשרי וזה מביא עימו המון מזומנים נוספים. ניתן להשתמש במזומן טוב יותר בהרבה לעשות את הדברים שאתה אוהב, אך נראה שלעולם לא יוכלו להרשות לעצמך. נסיעות, סופי שבוע, כל מה שמפוצץ את השיער שלך בחזרה... אתה רואה, דברים, מסתבר, הוא פילגש מאוד תובענית. וברגע שנתנו לה את המגף, סופי השבוע שלנו, ולמעשה, כל חיינו, עברו מלהיות מלא ריבות עם מטלות ל פתוח לרווחה.
מה שאני מציע זה שאנחנו צריכים לקרוא את הסקירה כיצד אנו מסתכלים על דיור ולהפסיק להסתכל על מק'מנסיון הענק האלה ולהתחיל לחיות במה שאני מכנה "קנה מידה אנושי." המידה האנושית עוסקת במילוי כל צרכי הדיור שלנו, אך לא להתעקש לעגלת העבודה. איפשהו אמרו לנו שבית גדול יותר עם הרבה קטעים מרובעים שעושה אותנו מאושרים והייתי מציע שזה בעצם ההפך הגמור מזה. אני חושב שבקטעים פחות מרובעים יש לנו יותר זמן למצוא את החופש שלנו וליצור לעצמנו אושר.
האופן בו אני חושב על זה, מבחינה ספרותית, הוא העולם בצורה מסוימת הוא כמו טיוטה קשה ומחוספסת זו. יש בזה המון אלמנטים ממש גדולים ויש הרבה דברים מדהימים שקורים ברגע זה, אבל הרבה פעמים זה באמת פשוט מוסתרים מכל החרא המיותר... מה שאנחנו מדברים כאן זה באמת לצמצם את הדברים למהותם. עריכה. וזו הסיבה שאנחנו אומרים עריכה היא המיומנות של המאה הזו. באמת לרדת למה שחשוב בין אם מדובר בהגות אדריכלית, בין אם זה עיצוב מוצר, בין אם זה מערכות יחסים או העבודה שלך. פשוט לרדת למהות הדברים.
[בעיצוב הבית הזעיר שלנו] השתמשנו בכלל 80/20: לקחנו את 20% הבית שאנו משתמשים בהם 80% מהזמן ו עיצבנו את הבית כך שיכלול בדיוק את זה… לא סתם לקחנו בית רגיל וכיווץ אותו גם להיות זעיר. חתכנו את כל מה שיכולנו להיות שלא נעשה בהם שימוש מדי יום או לפחות פעמיים בשבוע.
אז אנחנו חיים בעולם הזה שופע בחירות והוא ממש מדהים. כלומר, אני יכול לעלות על מטוס ולעוף לכל מקום מחר. אך בחירה זו מגיעה בעלות... אנו מגלים כי צרכנים כאשר הם מתמודדים עם יותר מדי בחירה, בעצם בוחרים שלא לבחור. פשוט קל יותר לא לבחור ולבחור עבורך את הבחירות האלה... אנחנו רוצים לחיות חיים ממש מלאים וככה עלינו לעשות זאת. אך חלק מחיים חיים מלאים הוא מציאת מרחב שלילי.
