בסוף השבוע שעבר הגיעה לביתנו המודרניזציה המיוחלת של אמצע המאה, שבעלי ואני רכשנו. אבל זה לא הועבר על ידי שני מעליות כבדות בכפפות לבנות. במקום זאת, אישה בת 60 ואחת כזו עמדה בפתח והצביעה עלינו על המשאית הנעים בגובה 35 מטר, שהכילה את היופי של הטיק, המוצק באורך שבעה מטרים. "יש לי כתף רעה", הסבירה כשהובילה אותנו לעבר המשאית. או - או.
מסתבר שאיש המסירה ששכרנו הייתה אישה קטנה ונחמדה שנוסעת הלוך ושוב ברחבי הארץ ומסירה רהיטים לשני החופים, בכל מקום שביניהם, ו מקסיקו, ו קנדה. בימי הזוהר שלה, אמרה, היא הצליחה להיכנס לשם ולעזור באופן משמעותי להעביר את החלקים הגדולים שהיא מספקת. אבל היום, היא עושה את הנהיגה בלבד. עם זאת, עשרות שנות הניסיון שלה הותירו לה כמה טיפים מבפנים מדהימים בהם נהגה להעביר אותנו צעד אחר צעד בהעברת החזקה החדשה והכבדה שלנו לביתנו. הטיפ שהכי עזר:
השתמש בשמיכות האלה! השמיכות הכחולות המרופדות העוטפות רהיטים להגנה מפני שריטות ושקעים הן רב-תכליתיות. ברגע שהספקנו את הקרדינזה מהמשאית, השמיכות היו הכלי העיקרי שלנו בהעברת היצירה מנקודה A עד B. הנחנו את הקרנצה עטופה עדיין על שמיכה פרושה על האדמה ופשוט
נגרר הרהיטים לבית (על דשא, שים לב... כנראה שזה לא היה עובר טוב יותר מבטון). זה חסך אותנו מביצוע הרמה כלשהי וביטול לחלוטין כל סיכוי להפיל ולרקם את הרהיטים.לאחר שהגענו למדרגות הקדמיות, הנחנו כרית של כמה שמיכות מרופדות יותר מעל המדרגות. לאחר מכן, פתחנו את האשפה והחלקנו אותה (בחלקה העליון) במעלה "רמפת השמיכות" שהונחה מעל הכניסה. וואלה! זה היה בפנים. על ידי שמירת שמיכה אחת מתחת לקרדינזה פעם אחת בתוך הבית, פשוט החלקנו אותה למקומה בחדר האוכל על שמיכה על רצפות העץ. ברגע שהוא היה מיושר למקום שרצינו אותו, היינו רק צריכים להעיף אותו מהשמיכה ולרגליים.
אילו רק אני ובעלי היינו מנסים כל אחד לקחת את הקופנה ולהרים אותה ולהעביר אותה מהמשאית לבית. אבל הטיפ הזה מגברתנו המרגשת המסייעת שניצלה בצורה חכמה את השמיכות המרופדות הכחולות הצילה את גב ואולי גם רהיט חדש שלנו (הייתי שונא לראות מה תעשה טיפה זה). בסופו של דבר, הייתי אסיר תודה על כך שהמעביר שלנו היה לא אדם גדול וחנון, שהיה עושה את הכל בשבילנו. במקום זאת, כמאמר האמרה, לימדו אותנו לדוג ולנצח ידע זה מועיל בכיסים האחוריים!
