אנו מעניקים לג'ייסון תעודת הצטיינות עשה זאת בעצמך בגין הגה ובניית מיטת השלושה קירות בהשראת Oeuf עבור בתו אנאבל. הוא ואשתו שאנון מחזיקים בביתה קטן ב D.C. וכמו משפחות רבות, היו צריכים להפוך את משרדם לחדר ילדים. בהיותו ביישן של כמה סנטימטרים מהשטח הדרוש לעריסה מסורתית, הילוכים הילוכים של DIY של ג'ייסון פנו כדי ליצור פיתרון שיהיה פונקציונלי ויפה גם יחד. אנו מקווים שפתרון העריסה הזה יעורר השראה באחרים עם חללים קטנים או מסורבלים. לחץ דרך כדי לראות את החלל "לפני", תמונות "בעיצומה" ואת הכובשת המקסימה, ערבל, אנאבל.
יש לנו מזל שיש לנו חדר קטן בחלק האחורי של הקומה העליונה שלנו שהוא קטן מכדי להיות חדר שינה מלא, אך שימשנו את התושבים הקודמים נהדר כחדר מסוג השירות ואתנו כחדר עבודה. הממדים של החדר הם כאלה שבמקום האמיתי היחיד בו יכולנו לדמיין את העריסה שלה, היינו צריכים לקבל עריסה לא סטנדרטית וקטנה יותר (כמו הסטוקה או מיני עריסה אחרת); החדר הוא * בדיוק * 53 at באותה נקודה, ובהתחשב בכך שמזרן עריסה סטנדרטי הוא 52 ″, אף עריסה רגילה לא תתאים לרוחב במקום זה. לאחר שחשבתי על זה קצת, הבנתי שאני עדיין יכול להתאים למזרן עריסה רגיל שם כך כל עוד בניתי בהתאמה אישית עריסה שהשתמשה בקירות החדר כשלושה מקירות העריסה... והפרויקט התחיל.
אני הופכת אט אט לחנון DIY ענק, אך מעולם לא עשיתי עבודות עץ לפני 2006. עברנו לביתנו הראשון בבעלותנו, בגבעת הקפיטול בבירה, בקיץ של אותה שנה ואני מהר הבנתי שהבית הציב בפני את ההזדמנות ללמוד חבורה של כישורי DIY, ולשחק איתם כלים מדהימים. (בתים על הגבעה בני 100+ שנים, צמודים, ולפעמים יש חללים מביכים שמשאירים את עצמם למנהג רהיטים!) אז זמן קצר לאחר שעברתי לגור, התחלתי עם חבורה של פרויקטים שבסופו של דבר היו תרגילים נהדרים לבנייה עריסה; הפרויקטים כללו בניית שולחן כתיבה בהתאמה אישית (בגלגול הקודם של אותו החדר שהוא כיום המשתלה של אנאבל!), כיסוי רדיאטור ו ספסל, שתי סטים של מדפי ספרים מובנים, שולחן מובנה נוסף וסט ארונות (כדי שנוכל להפוך את חדר העבודה לחדר הילדים), ושאר הסיכויים ו מסתיים. הנה קישור לכל שלי פיקס DIY.
כל פרויקט המשתלה, שכלל את העריסה, חידוש שידה עתיקה, בניית כיסוי שולחן מחליף וכיסוי רדיאטור והצבת דפוס כתר, ארך כחמישה שבועות. היו הרבה * ניסויים וטעויות, בהתחשב בכך שהוא בהחלט היוצא מן הכלל בגבעה כשקירות נפגשים בזוויות של 90 מעלות. ובכנות, יש כמעט כלום שהייתי עושה אחרת - יש דברים שאני * מאחל * שיכולים להיות שונים, אבל שום דבר שלא הייתי משנה בהתחשב באילוצים של המרחב. (שתי דוגמאות: ראשית, חזית העריסה לא נופלת, אבל זה נדרש מאיתנו * שצריך * את האחסון שמתחת ולא נרצה להפוך את הדברים למורכבים יותר על ידי דרך להבין איך יש את שניהם.
שנית, העובדה ששלושה קירות העריסה הם גם קירות החדר מקשה מאוד על הכניסה לפגוש בעריסה, אך פתרנו זאת עם סקוטש על הקיר והפגוש, בידיעה שבאמת יש רק חלון של כמה חודשים שהפגוש יהיה שם בכל מקרה.)