אנו בוחרים מוצרים אלה באופן עצמאי - אם אתה קונה מאחד הקישורים שלנו, אנו עשויים להרוויח עמלה.
בחודש שעבר טילפנה האקדמיה לאומנויות ומדעים לתמונות ז'אן לוק גודאר כדי לומר לו שהוא יקבל אוסקר כבוד באירוע פרסי הנגיד שלהם ב -13 בנובמבר. באופן אופייני, נראה היה שבמאי הקולנוע הצרפתי (שהיה ידוע בזלזול בהוליווד בעבר) לא אכפת לו - כל כך הרבה, שהוא לא החזיר את שיחת הטלפון שלהם. יריד ההבלים הגיש "עלון נעדרים" וביקש שמישהו יסייע באיתורו, ואינספור בלוגים דיווחו כי "איום הנורא" של הקולנוע New Wave לא נמצא בשום מקום ...
בתחילת ספטמבר, האקדמיה קיבל פתק תודה בכתב יד אומר שגודאר יצליח אם הוא יכול. המחווה היא באופנת גודאר אמיתית. הבמאי החל את הקריירה שלו כמבקר עבור Cahiers du cinéma, וניגש ללא הפסקה להוליווד, לקולנוע, ונראה כי החיים בכלל מנקודת מבט ביקורתית ולעיתים קרובות קשה. הוא לא בדיוק האדם הכי אהוב בעולם - הוא היה נקרא בזלזול שמאלני, מרקסיסט, מיסוגיניסט ואפילו אנטישמי. אולם ליצירותיו הייתה השפעה משמעותית ללא עוררין על הסרט המאה העשרים וה 21.
מנקודת מבט עיצובית, אחד הדברים המעניינים ביותר בסגנון הקולנועי שלו הוא השימוש שלו בצבע (או בניגוד כשהוא מצלם בשחור לבן), בחלל ובצורה. לסרטיו בשחור לבן יש תחושה חזקה של איזון והרכב - אפילו בצילומי הפנים הכי ארציים, כמו הסצנה המפורסמת בסרט 1960,
ללא נשימה, שם ז'אן סברג וז'אן-פול בלמונדו מעשנים ומשתגעים בדירת פריז קטנטנה ומבולגנת. בסרטי הצבעים שלו, דמות אדומה, כחולה וצהובה באופן בולט, משמשת גם בניגודיות גבוהה.גודאר הבין את היופי שבחיי היומיום ואת הרגעים ה"בזבזים ", והוא השתמש בצילומי פנים ארוכים ורצופים כדי להמחיש את האופי המורכב והעדין של מערכות יחסים בין גברים ונשים. אולי סצנת הדירות הכי מפורסמת שלו מתרחשת בוז (1963), בין בריג'יט בארדו ומישל פיקולי. נראה כי הזוג מתדרדר לאט, כשהם מסתובבים מחדר לחדר, עוברים מהספה למיטה לשולחן האוכל. באופן דומה, המצלמה עוקבת אחריהם דרך דלתות ומסדרונות, והיא מתעדת כל תנועה ארצית עם המשקל והמשמעות שרוב הבמאים מייחסים לדיאלוג סוער.
כל אחד מסרטיו - אך בפרט, אלה משנות השישים - שווה לצפות בעיצובם המעורר השראה ובשימוש בצבע.
בחר סרטי GODARD לצפייה בהשראת סגנונות
• ללא נשימה | סופלה סופית (1960)
• אישה היא אישה | Une femme est une femme (1961)
• חיי לחיות | Vivre sa vie: לוחות על הסרט והדוז (1962)
• זלזול | Le mépris (1963)
• אלפוויל | זהירות בלתי נשכחת של למי זהירות (1965)
• פיירו לה פו (1965)
• Masculin Féminin | נקבה גברית (1965)
• תוצרת U.S.A (1966)
• 2 או 3 דברים שאני יודע עליה | 2 ou 3 choses que je sais d’elle (1967)
• La chinoise (1967)
• סוף השבוע (1967)
זהו תיאור קצר של גודאר שלא נוגע הרבה בפרטים המעניינים של הביוגרפיה שלו, עליהם תוכלו לקרוא עוד כאן. למידע נוסף על ז'אן לוק גודאר וסרטיו, עיין בראיון שהוצג לעיל, שלו פילוגרפיה, וקישורי המשאב הבאים.
תמונות: צילום ז'אן-לוק גודאר דרך אלפראביו (1), פוסטר של פסטיבל ז'אן-לוק גודאר באיביי (2), צילום מסך מתוך "חסר נשימה" דרך נינג'ה וינטג ' (3), צילום מסך מתוך "2 או 3 דברים שאני יודע עליה" דרך שלוש בנות דמיוניות (4), צילום מסך מתוך "ביזיון" דרך סרטים (5), צילום מסך מתוך "פיירוט לה פו" דרך רומנטיקה בתמונה (6), צילום מסך מ"אלפוויל "דרך הפניה לסרט (7), צילום מסך מ- "La Chinoise" דרך הסגר מדפלי (8), עדיין מתוך "Une femme est une femme" דרך IMDB (9), צילום מסך מסוף השבוע דרך הסגר מדפלי (10)
