שם:אן נוינשוונדר, בן זוגה, ושלושה חתולים, פלה, בייבטאו ומיה
מקום: ראלי, צפון קרוליינה
גודל: 1,700 רגל מרובע
שנים חיו ב: 7 חודשים, בבעלות
אני רפד ומעצב פנים מקצועי בזמן שהחבר שלי הוא אדריכל. גרנו יחד בדירות בברלין וראלי אבל זה הבית הראשון שהיה ברשותנו. תמיד דמיינתי את עצמי גרה בבית ישן יותר (שנות השישים או לפני כן) אבל קרה במקום הזה ואהבתי את החלונות והעצים הגדולים שבחוץ. הכנסנו הצעה - כשהיא התקבלה היינו מרוצה ואז נבהלנו שאנחנו הולכים לחיות בבניין חדש לחיתוך עוגיות. במהלך חצי השנה האחרונה הפכנו את זה למקום שאנחנו גאים בו שאנחנו לא חושבים שהוא נראה כל כך רגיל.
ציירנו כמעט כל חדר והתקנו בעצמנו רצפות עץ קשה. המרחב שלנו ממש הכפיל את הדירה הישנה שלנו כך שנאלצנו לרכוש לא מעט חלקים חדשים או חדשים לעצמנו. והכי חשוב החלפנו כל גוף תאורה יחיד ורוב גופי האמבטיה. לאחר המעבר לגילינו, גילינו שהבית היה פרויקט של אדם אחד, שתוכנן ונבנה במהלך שלוש שנים על ידי קבלן כללי בסופי השבוע. (זה מסביר את אותם גופי כיתה בונה... חה!) אנחנו גרים כאן עם שלושת החתולים שלנו, פלה, בייבטאו ומיה, שלמרות שהם בתוך הבית נראה שהם אוהבים להיות "קרובים יותר לטבע."
מה החדר האהוב עליך ולמה? החדר האהוב עלי הוא חדר השינה כי כשאתה במיטה ומביט בחלונות, כל מה שאתה יכול לראות זה שמים ועצים. זה מרגיש כל כך מנחם ופרטי, ובו בזמן קשור לסביבת טבע עמוסה אי פעם. במהלך הקיץ אנו גרים בבית עץ, ועכשיו, בחורף, אנו יכולים לספוג את השמש.
אם היית יכול לשנות באורח פלא משהו בבית שלך, מה זה היה? הייתי שמח שיהיה מרפסת שהוקרנה להיות בחוץ ובטוחה מפני היתושים. החלק הקשה בזה הוא שאנחנו לא רוצים להתפשר על האור שלנו. אני אתן לאדריכל להבין את זה...
מה הדבר האחרון שקנית (או מצאת!) לבית שלך? קנינו המון דברים בחצי השנה האחרונה מאז שעברנו לגור. הדבר האחרון (ופריט הנס) יצטרך להיות שטיח הקילומטר בגודל 10 ס"מ על 14 ק"ג שקניתי במהלך טיול אספקה בהיי פוינט, צפון קרוליינה. הייתי עם קשר ייצור שחתך את שטיחי הבציר המדהימים האלה כדי להרכיב רהיטים. הוא עבר מהחלל שלו ומכר לי את שני השטיחים האחרונים שלמים כמעט ללא כלום. שמנו את הגדול בחדר השינה שלנו וכל כך אסירי תודה על כך שהצילנו אותו מהגיליוטינה.
יש לך עצות ליצירת בית שאתה אוהב? הבית שלנו מרגיש כמו שלנו מכיוון שרוב הרהיטים והרכוש שלנו מגיעים עם היסטוריה. בין אם זה פריט משפחתי או אוצר וינטאג 'שנמצא, אנחנו לא הראשונים לעבור את חיינו בנוכחות אובייקט. זה מקל על התחושה של בית. אנו עדיין משלבים אלמנטים חדשים למודרניזציה של החלל אך מנסים לוודא שהקטעים החדשים יותר יהיו נצחיים לא פחות.