לפני קצת יותר משנתיים מכרתי את בית אוסטין, טקסס ועברתי לחצי האי יוקטן. קניתי בית פינתי פוסט-קולוניאלי של 900 מ"ר עם פטיו קטן במרכז ההיסטורי של מרידה, העיר הגדולה ביותר ביוקטן. מיד התאהבתי בתקרות הגבוהות וברצפות אריחי הפסיפס.
הבית היה צריף שהקשה על מרבית חברי לראות מעבר לבלגן. הבית ננטש במשך מספר שנים ובפעם אחת היה קנטינה לא חוקית. הנכס שאיתו אני חולק קיר, מכיוון שהיה זה נכס יחיד שחולק לאחר מות הבעלים המקורי, שימש בעבר כבית בושת. זו עכשיו חנות גלידות!
הבתים ההיסטוריים בנויים עם קירות סלע וככאלה יש להשתמש בשיטות מיוחדות כדי להחזירם לאטום מפני נזקי מים ולחות. אני אוהבת את הדלתות המקושתות שלי, בנות למעלה ממאה שנה וחותמות בצורה מדהימה עם שעוות דבורים מהאזור. אני גם די משוגע על אריחי הטאלברה המקיפים את דלתות האמבטיה.
למרות שמדובר בהשכרה, אשלי השתמשה בהרבה שדרוגים בעלות נמוכה, שכיסתה אריחים מכוערים במדבקות למינציה, משטחי מכוערות עם נייר קשר למראה שיש ועוד רעיונות.
הגשות לטיפול בדירה
לפני יומיים
