אנו בוחרים מוצרים אלה באופן עצמאי - אם אתה קונה מאחד הקישורים שלנו, אנו עשויים להרוויח עמלה.
שם:שרה ליטווינצ'וק ואנדי ליטבינצ'וק, וחמשת ילדינו הם אפולו (10), שיידן (7), סאלי (6), אבריי (3) ואדלייד (10 חודשים). והקיטי שלנו, ג'ונס.
מקום: בית ההר, קליפורניה
גודל: 2,402 רגל מרובע
שנים שחיו: 3 שנים, שכירות
הבית שלנו תמיד היה המקום האהוב עליי ביותר - בשמונה השנים האחרונות חיינו בחמש בתי מגורים שונים, ואת זה הכנסתי את המירב ל"מגע שלי ". למדתי לדעת כמה חשוב לי אהבה הבית בו אנו נמצאים, וכאמא אני עדיף בעבודתי אם המקום בו אנו מבלים הכי הרבה זמן נעים. אני כל כך homebody, וזה מתאים כשאני נשאר בבית עם הילדים שלי. אנחנו אכן שוכרים, אבל למרבה המזל אני נשואה לבחור שלא רק תומך בתחביב / העבודה שלי כאמא וכ פנים "בלוגר אינסטה" פנים, אבל גם מקבל את התשוקה שלי לעיצוב - ופשוט במקרה הוא קבלן (ציון!)! שנינו החלטנו יחד שאם לא נוכל לקנות עכשיו בגלל מחיר הבתים בהם אנו גרים, נרכיב את התשוקות שלנו כדי להפוך את ההשכרה שלנו ליותר פונקציונאלית ויפה למשפחתנו.
בשלוש השנים בהן חיינו כאן, לקחנו פרויקטים מסוימים ואני עצמי השחלתי על שלי סגנון עיצוב ספציפי (בשילוב עם בעל בית מגניב) להפוך באמת את ההשכרה שלנו לבית שמרגיש כמו זה
שלנו. זה היה קשה, מכיוון שאנחנו די מוגבלים למה שאנחנו יכולים לעשות כשוכרים - אבל זה הפך לאתגר מהנה עבורנו! אנחנו תמיד בוחנים סיעור מוחות לגבי האופן בו אנו יכולים לשנות את חדר זה או אחר, ובכל זאת לשמור על עצמות הבית זהות. למרבה המזל הבית הזה מקבל המון אור, והוא די בסיסי מבחינת הסגנון, מה שאומר שנוכל להוסיף המון אלמנטים כדי לתת לו את האופי / הפונקציה שאנחנו רוצים בלי שנצטרך לעשות דבר גם דרסטי.החברה נוטה לזרום לביתנו ומחוצה לו באופן קבוע. בין אם זה החברים של הילדים, עם המשפחה לארוחת ערב או מסיבת יום הולדת. אני אוהבת ליצור אווירה סתמית, כשכולם מרגישים שהם יכולים להיות הם עצמם, אם עסוקים איתי במטבח או משחקים על הרצפה עם הילדים - אבל יש דבר אחד שהוא תמיד נתון - מוזיקה! לילדים יש מסיבות מיני ריקוד משלהם מדי יום, וכשאני מרגיש צורך לספר את המשוגע אני אנגן כמה מנגינות משלי. בשלב מסוים הבן שלי תפס כיצד מוסיקה יכולה להרגיע והבחין בדברים שצריך קצת להרגע, אז הוא הוציא את הווקללה שלו והתחיל לנגן. לקח רק שניות עד שהטבע ימות, אפילו התינוק נרגע! אני אוהבת איך לנגן מנגינות בבית יכול להחזיר את כולם לקומת הקרקע ולהשאיל כל כך הרבה לסביבה - שלווה, כיף, פולחן, התרגשות... יהיה אשר יהיה.
הסגנון שלי: אם הייתי צריך לאתר את הסגנון שלי בחמש מילים, הייתי אומר מודרני, מסורתי, מינימלי ופונקציונאלי.
השראה: אני מקבל השראה מפלטות צבע בהירות וטבעיות, ואלמנטים חיצוניים כגון עץ בהיר, ראטאן וירק. עם כל העסק שמתרחש רוב הזמן, מרגיע אותי להשתמש בצבע בסיסי אחד ואז לערבב חתיכות טבעיות ומרקמים שונים כדי להוסיף אופי וחום. חלק מהמעצורים העיצוביים שלי הם סטודיו מקגי, בית שבע העיצוב ואמבר פנים.
אלמנט מועדף: אני חושב שאני קצת אובססיבי לגופי תאורה! הם פשוט מוסיפים את חותמת הסגנון ההיא בכל חדר ויכולים לקחת את המראה כולו לכיוון אחר לגמרי, תלוי ביצירה הנכונה! אני חושב שהשבוע שעברנו סביב שני אביזרים שונים ועכשיו יש לי ניצבים שישבו במוסך - חה! אני תמיד נדהם איך חלל יכול לקבל מראה שונה לחלוטין עם האור המושלם; מודרני, בוהו, מסורתי... זה מרכיב כל כך חשוב!
האתגר הכי גדול: הידיים למטה, השטיח מקיר לקיר באזורי המגורים / חדרי השינה העיקריים. זה קל, וילדים לא מתערבבים בזה היטב. אם הייתה לי את הדרך, הייתי עושה עץ, אבל מכיוון שזו השכרה, אין לנו טווח חופשי (whomp-whomp). שטיחים אזוריים הפכו לחברים הכי טובים שלי! לא רק שהם מוסיפים סגנון, אלא הם שומרים על מנקה השטיחים הקיים. אפילו הלכנו קצת קיצוני והנחנו עץ למינציה על חלק מהאריחים.
עשה זאת בעצמך: כשעברנו לגור, המטבח היה עץ דובדבן אדמדם, ועם הגרניט השחור זה היה כמו חור חשוך בהשוואה לשאר הבית המואר. לחג המולד בשנה שעברה בעלי צייר את הארונות המקוריים לבן בסוג מיוחד של צבע ארון, ופשוט זה כשלעצמו עשה פלאים! מצאתי חומרה לא יקרה באמזון וריססתי אותם בזהב כדי להלביש אותה מעט, והוספנו דפים על מכסה המנוע. המגע האחרון היה להעלות כמה אריחי הרכבת התחתית, ותלה כמה תליונים במקום שהיה בעבר אורות משומרים. אני עדיין מסתכל על המוצר המוגמר ולא מצליח לחכות לבשל את הארוחה הבאה שלי! קשה להאמין שבלי להחליף אף אחד מהעיצוב המקורי, אוכל לקבל את מטבח החלומות שלי!
הפינוק הגדול ביותר: זה או שולחן הקפה שלנו בסלון או הספסל הדק שבכניסה. בהחלט לא הפריטים הכי יקרים שיש לנו, אבל כמה שאני הכי אוהבת! שניהם לקחו המון זמן ומחקר למצוא סתם היצירה המושלמת לחלל, ולדעתי זה אומר המון. כשמדובר בממצא ייחודי שלא לכולם, אני חושב שזה שווה את הכסף הנוסף שאפשר בדרך כלל להוציא על הפריט -ועוד זה מוסיף אופי, ובדרך כלל יש סיפור מאחוריו. שולחן הקפה שלנו הוכן על ידי צוות בעל ואישה הבעלים של חנות רהיטים בדנוור, ואני אוהב את זה. הספסל שמצאתי עליו אטסי ונשלח מהולנד! כשאתה יכול לספר סיפור מאיפה משהו הגיע ממנו הופך אותו להרבה יותר טוב (וזה לא כואב כשהוא פשוט מדהים!)
העצה הטובה ביותר: לעשות מה אתה אהבה כשקישוטים, בלי קשר לטרנדים ודעות! כשהיינו זקוקים ליותר מקומות ישיבה באזור המגורים למשפחה הגדולה שלנו, הלכתי הלוך ושוב האם ספה קלה יותר הייתה חכמה עם חמישה ילדים. אתה צריך לעשות מה שמשמח אותך כשמשהו משמש לעיתים קרובות כל כך ומוקד כזה לחדר, ולא יכולתי להתגבר על הקווים הנקיים והמראה הקטיפתי של סלואן. זה עדיין נותן לי את כל התחושות פשוט להסתכל על זה, ולמרות שספה קלה אולי לא נראית מעשית עם ילדים, עליכם לעשות את מה שאתם אוהבים בכל הקשור לקישוט ולא יהיה לכם חרטות!
