אנו בוחרים באופן עצמאי מוצרים אלה - אם אתה קונה מאחד הקישורים שלנו, אנו עשויים להרוויח עמלה.
המעצבת לינדה קאווהבית בברוקלין היא אחת מאותן דירות סטודיו מוזרות / לא ממש שיכולות לזרוק אפילו מעצב מנוסה לולאה. בדירה שלושה חללים עיקריים - מבואה פתוחה, חדר גדול שהיה צריך להיות הסלון שלה, חדר השינה והמשרד שהתגלגלו לאחד ולמטבח קטנטן שרצתה לחדש. בואו נראה כיצד היא התמודדה עם כל אחד מהמרחבים האלה כדי להתאים לצרכים שלה ולסגנון שלה.
עבור לינדה היה חשוב שהמבואה נצבעה בצבע בוהק ועליז, מכיוון שהחלל הזה באמת היה מוקד הבית, ומשמש גם ככניסה וגם כמחבר לחדרים האחרים.
"המבואה היא אזור המושבה שלי. זה המקום בו אני עושה את הציורים שלי או את הפרויקטים שלי בשיטת עשה זאת בעצמך או משחק עם הכלב שלי... או משאיר דברים שנכנסו רגע (או שהם בדרך החוצה) לפעמים אני אוכל שם. זה החדר המרכזי שמוביל לכל שאר החדרים כולל כניסה לדירה, אז מבחינתי רציתי שהקירות יהיו בצבעים בהירים ועליזים. "
קירות המבואה צבועים ב"נעלי הבלט "של בנג'מין מור, ואילו החלק הפנימי של הקשת נמצא צבוע ב"פיח "של בנימין מור. נורית תקרה סטנדרטית הוחלפה ב- Nuevo Helia המושך את העין תליון. ותערובת של ממצאים עתיקים ורכישות חדשות יוצרת חלל רב-תכליתי שכל אחד היה רוצה לחזור אליו הביתה.
המטבח לא היה במצב נורא, אבל הוא היה קטנטן וזה לא היה הסגנון של לינדה. היא החליטה שדרך הפעולה הטובה ביותר היא לכווץ את גודל המקרר והתנור כדי לפנות יותר מקום, אבל זה הגיע עם מגבלות משלה - הכיריים היחידות בגודל הזה (שגם הרשת החשמלית שלה יכלה להתמודד) היו זמינות רק ב שחור.
כדי ליצור מראה אחיד ולגרום לחלל להיראות נקי ומודרני, היא הוסיפה עוד יותר שחור לחלל. "ידעתי גם שאני רוצה מדפים עליונים פתוחים כדי שהכל יהיה ממש בהישג ידיי."
האזור העיקרי של הדירה הוא שטח פתוח אחד מלבני גדול שהיה צריך להתאים גם לסלון, למשרד וגם לאזור חדר שינה. לינדה בחרה להפוך את אזור הסלון ממש מעבר למבואה, מכיוון שהוא מרחב ציבורי יותר. היא השתמשה בקיר אחד כאזור משרדי, מה שהפך מקום לשולחן עבודה באורך מטר שאליו היא באמת יכולה להתמתח כשעבדה. והיא תלתה את אזור חדר השינה שלה ליד הארונות בפינה האחורית, כדי להעניק לו קצת פרטיות.