אחד הזיכרונות המוקדמים ביותר שלי כרוך בניסיון לקרוא דף בקול רם מתוך ספר מאתגר (לי בן חמש) למשפחתי. למרות הדמעות וההשבעה שלי שלא זיהיתי את המילים שלפניי, אמי עודדה אותי להמשיך לקרוא - עד שאיכשהו סיימתי את כל העמוד. ההתעקשות שלה השתלמה (אני ממש נהנית לקרוא), אך על פי מחקר שנערך לאחרונה, שנינו אולי היה לנו טוב יותר אם היה לנו כלב.
אמנם אתה בטח כבר יודע שבעלות על כלב יכולה ללמד ילדים אחריות, אך מסתבר שכלבים יכולים להניע את הילדים לקרוא גם לתקופות ארוכות יותר.
בתוך מחקר שנערך לאחרונה, קמיל רוסו, דוקטור. סטודנט בבית הספר לחינוך UBC Okanagan, בדק את יכולת הקריאה של 17 ילדים בגילאי שש עד שמונה. הילדים נצפו במהלך קריאה עם ובלי כלב טיפול בחדר. קטעי הקריאה שנבחרו היו מעט מעל רמת הקריאה של כל ילד ולא כללו תמונות.
לאורך המחקר, הילדים קראו בקול רם או לצופה (חוקר) עם כלב או סתם צופה (ללא הכלב).
בשני המקרים, החוקר העניק לכל משתתף קטע קריאה וביקש לקרוא אותו בקול רם ככל יכולתם. כשהילד הגיע לסיום המעבר, החוקרת שאלה אם הם רוצים להמשיך לקרוא. אם הילד הגיב בחיוב, החוקר נתן להם את החלק השני של הסיפור ואמר להם שהם יכולים להפסיק לקרוא בכל עת.
בסיום המחקר, הילדים נשאלו גם אם הם מסכימים או לא מסכימים עם אמירות כמו "קריאת סיפורים מהנה לעשות" ו- "אם הייתי יכול לבחור מה לעשות כרגע, הייתי קורא א סיפור. "
מדבר עם מדע יומירוסו אמר שילדים ש"בזבזו זמן רב יותר בקריאה והראו התמדה רבה יותר כאשר כלב - ללא קשר לגזע או גיל - היה בחדר לעומת כשהם קוראים בלעדיהם. " רוסו הוסיף כי "הילדים דיווחו שהם מרגישים יותר ויותר עניין מוסמך."
ממצאים אלה מתבססים על מחקרים קודמים שהראו גם שילדים שקראו לכלבים ממשיכים להיות קוראים טובים יותר. מחקר אחד מצא שילדים שקראו בקול רם לכלבים לפחות פעם בשבוע שיפרו את שטף הקריאה שלהם בכ- 12 אחוזים בהשוואה לילדים שלא עשו זאת.
לכן, אם אתם נאבקים לגרום לילדכם לקרוא, שקלו להתנדנד במקלט לבעלי חיים. בעלות על כלב יכולה להיות פשוט הדרך הקלה ביותר לטפח אהבת קריאה אצל ילדכם.
