כמו המוצרים שבחרנו? רק FYI, אנו עשויים להרוויח כסף מהקישורים בדף זה.
מספריה מודרנית בכתום ופחם ועד מטבח לבן ונוצץ וקירות נמר, 300 שנה בקולוניאליה הישנה במחוז ווסטצ'סטר, ניו יורק, קבלו שוב שיפוץ קפדני - ומינון של גלאם מהמאה ה -21. המעצב אנדרו פלשר מדבר על שימור ההיסטוריה, מדוע הוא אוהב רהיטים מודרניים בבית ישן, ומדוע תמיד יש מקום להדפיס נמר.
הוא נבנה בשנת 1710 והוא אחד הבתים העתיקים ביותר במחוז ווסטצ'סטר, ניו יורק. אדם בשם בנימין ליון, פטריוט ממלחמת המהפכה, היה מראשוני הכובשים. הוא לא חתם על הכרזת העצמאות, אבל הוא הצביע עליה!
אה, כן. כשנבדק הבית, הם נתנו לנו ספר על כל מה שצריך לתקן. אורכה 87 עמודים. המקום היה ממש מחוספס. היה כבל מאריך שהופעל מהמוסך כך שתוכל לחבר תאורה למטבח - סוג כזה.
גדלתי במיניאפוליס, שם אין מושבות "אמיתיות", אבל תמיד חלמתי לחיות באחת. כשראינו את הבית לראשונה, הוא היה חשוך, מעופש ועובש, אבל הייתה לי הרגשה טובה לגבי זה. אמרתי לבן זוגי, רוברט, "אם נוכל להיפטר מהריח, אני רוצה את הבית הזה."
שיפוץ הבית היה כמו חפירה ארכיאולוגית! במטבח, כשפירשנו את התקרה שנשמטה, מצאנו את המסגרת המקורית שלאחר הקורה. חשפנו גם רפידה לתנור בוער העץ וקיר לבנים שאליו היה יוצא פתח האוויר.
בחדר האוכל לוחות הרצפה רחבים מאוד וקצת גלי - הם נקראים לוחות המלך. ככל הנראה בתקופות המושבות, כל עץ ברוחב מסוים היה אמור להפריש למלך.
הכלל שלי הוא שהארכיטקטורה צריכה להיות טהורה ואמיתית - אני לא רוצה להכניס משהו ממש מודרני לבית ישן. אבל אני חושב שאתה יכול לקחת חירויות עם קישוט. אני נמשך לאמנות וריהוט עכשווי ואוהב את ההפתעה שיש בבית בבית ישן. אבל זה מעניין, יש משהו כמעט מודרני בקולוניאל - הפשטות שלו. במיוחד כולם בלבן.
לכל בית צריך להיות חדר נעים להתכרבל בו. אני נהנה מכל הלבן, אבל חלל חשוך יותר הוא נהדר בלילה. הצבע לא ממש שחור, זה פחם. כל כהה יותר, והפרטים האדריכליים היו נבלעים.
בחרתי בעיצוב הציפורים הזה לזרוק בסלון. לרוברט יש אמונה טפלה בנוגע לציפורים, אז בהתחלה הוא לא אהב את זה. אבל ברגע שהוא ראה כמה זה עובד בחדר, הוא הגיע, ובסופו של דבר השתמשנו בזה גם כטפטים. לצורך האיזון הוספתי את הנמר לחדר האוכל. אני באמת מרגיש שהבית חשף בפנינו כשהלכנו.
אחרי כמה שנים בעיר הייתי זקוקה לשלווה ושקט. כאן יש לנו מטבח אמיתי ואנחנו יכולים לבדר. לרוברט יש שלושה נכדים, ויש לנו אותם לארוחת יום ראשון כל הזמן. השתמשתי בהרבה בדים בחוץ על ספות ברחבי הבית - חומרים שמתנקים כמו משוגעים. נכדים יכולים להיות קשוחים ברהיטים.
רוברט מגיע ממשפחה איטלקית, ואנחנו מארחים חג של שבע הדגים השנתי, ממש כמו כשהוא התבגר. בשנה הראשונה, לפני שרהטנו את הבית, שכרנו שולחנות ומצעים והיו לנו 34 אנשים לערב חג המולד. אפילו לא היו לנו אורות ראויים, אז השתמשנו בנרות על השולחנות ובקירות הקיר. זה היה ממש מושלם, כי זה היה כל מה שהיה להם בחזרה כשהבית נבנה. זה הרגיש כמו חג מולד קולוניאלי אמיתי בבית המושבות האמיתי שלנו.
צילום: PAUL RAESIDE; מפיק:DORETTA SPERDUTO
עקוב אחר בית יפה ב אינסטגרם.
