ניקיתי את המוסך לפני מספר חודשים -לפני שנסגרנו בהסגר- כשנתקלתי בפח ענק של מכולות שתליתי עליה. הם כללו תיקי פלסטיק צבעוניים בקפידה מחנות דולר, מחיצות מגירות קטנטנות, קופסאות פלסטיק עם מכסים במגוון רחב של צבעים וגדלים, ולא מעט סלים.
הייתי במצב של היפטרות מכל דבר באותו היום, וחשבתי שמכולות צבעוניות ולא תואמות עסוקות מדי בעין (ושאני יכול להרים בקלות סל או שניים טוב יותר למראה במהלך ריצת שליחויות בכל פעם שהייתי צריך), גישטתי את כל סל הקינון המסודר של הארגון אוצרות.
אבל הנה העניין: אני מתחרט. כלומר, אפילו מארי קונדו היא עצמה, שדוגלת בקנייה של מכולות בביתך בזמן שאתה מסדר, כנראה הייתה מתנשאת על שמירתו. בדיעבד אני רואה את ההחלטה כגועשת ופרושה. נפטרתי מהמון דבר שיכול היה להיות שימושי, לא רק בימי שהותנו בבית, אלא בכלל בחיים.
זקוק לעזרה עם decluttering? הירשם לקבלת תרופת ההחלמה החינמית שלנו!
כשמצאתי את עצמי פתאום בבית, מצאתי את עצמי מדשדש בבלגנים שלא היו בעיה לפני כן. למשל, לא התכוונתי שילדי יכניסו את ציוד האומנות והמלאכה שלהם לארון כשהם השתמשו בהם פעמים רבות ביום. אבל גם לא רציתי שהתינוקת תושיט יד אל שולחנותיהם, תופס טושים ותייצר את מותג האמנות המיוחד שלה על הקירות.
הטוטות הפלסטיות האלה היו מכילות סמנים ומתקיים עבודות ולא היה משנה איזה צבע הם היו. לא יכולתי לצאת לקנות את המכולות הדרושות לי, וזה הרגיש בזבזני להזמין מקוון לפיתרון לבעיה זמנית. אם לא הייתי נפטר מהפח במוסך, הייתי יכול לשלוף את מה שאני צריך מהמחסן שלי ולהחזיר אותו כשהצורך דעך, והכל בלי צורך לצאת או להוציא כסף.
כשבעטתי בעצמי הבנתי שפח הסלים והמכולות היה שימושי מעבר לתקופת הבידוד הפנדמית שלנו. יכולתי לשלוף סל להכניס כמה צעצועים בחדר האורחים שלנו לאורחים לילה עם ילדים קטנים. יכולתי להגיע אל מחיצות המגירות שיעזרו לבתי לשמור על העגילים שלה בסדר במגירת האמבטיה שלה. והמכלים הקטנים האלה עם המכסים היו מועילים לאחסון חלקי הלגו שאנו מוצאים זרוקים ברחבי הבית עד שנוכל להכניס אותם לפחים המקודדים בצבע שלהם.
אין ספק שהפרספקטיבה שרכשתי לגבי כל כך הרבה דברים בתקופה זו נגעה לדברים חשובים בהרבה מאשר רכוש שהלוואי שאשמור עליהם. אבל זה לקח שבוודאות יודיע על השיגעונות המסתלקים שלי בעתיד: תחשוב פעמיים לפני להיפטר מפריטים גנריים שקל לאחסן ושמשמשים למטרה שימושית בשלבים שונים של חיים.
ליתר דיוק, החיים מתפתחים ללא הרף מכולות תמיד יכולות לעזור לשמור על דברים מסודרים, להשאיל קצת רוגע ונוחות עדינים אפילו כאשר הדברים משתנים ומשתנים.
שפרה קומביטיס
תוֹרֵם
עם חמישה ילדים, שפרה לומדת דבר או שניים כיצד לשמור על ארגון למדי בית נקי למדי עם לב אסיר תודה באופן שמשאיר הרבה זמן לאנשים החשובים רוב. שפרה גדלה בסן פרנסיסקו, אך זכתה להעריך את חיי העיירה הקטנים יותר בטלהאסי, פלורידה, שכעת היא מכנה הביתה. היא כותבת מקצועית כבר עשרים שנה והיא אוהבת צילום אורח חיים, שמירת זיכרון, גינון, קריאה והליכה לים עם בעלה וילדיה.
