משהו שחוטף אותי מההסתפקות ביום יום קרקע נוסף גורם למשהו לעשות. סיום מטלת ניקיון, עיבוד החזר מקוון או כניסה (במיוחד אם אני עושה אותם בבוקר) יכולים לקבוע את כל היום שלי בדרך יצרנית, אופטימית ושונה מהאחרים. עכשיו, כשאני נתקע בלהאני פשוט מנסה לזכור שיש לי את הדרך האמינה הזו להפוך את הדברים!
לכן אני אוהב פרויקטים של סוף שבוע. להיות נדחף לפרויקט ניקיון או ארגון מרגיש טוב כשאני מסיים. אני זוכה להרגיש מוכשר, שיהיה לי יום רומן, ומגדל את ביתי קצת בהתאמה לאיך שאני רוצה שיהיה.
אבל דבר נוסף שאני עובד עליו הוא לזכור שיש תחושה של הישג ואפילו שמחה לעשות דברים רק בשביל עצמך - דברים שלא יש להתבצע. כשאני מחליט להתרחץ במקום לשטוף את הרצפות, או לסגור את הדלת על הבלגן בתוך בזמן שאני מתכרבל ומפטפט עם בעלי, להחלטה הזו יש ערך מעבר להרגשה טובה רֶגַע. כל עוד אני לא נותן להם להפוך לתירוצים להשתחרר מאחריותי, הבחירות האלה הן השקעה בעצמי. ובהרחבה, אהובי.
בסוף השבוע הזה, אני רוצה לתת טוויסט לרעיון הזה ולבצע משימה שתקפיץ את האני העתידי שלך. עדיין תשיג את זה אני עשיתי את זה דחף של דופמין תוך מתן לעצמך משהו לחייך קצת בהמשך הדרך.
קל לעשות את זה עכשיו, וזה ירגיש טוב גם עכשיו וגם אחר כך. להלן מספר רעיונות למתנות קטנות שתוכל לתת לעתיד לך:
זכרו: מדובר בשיפור ולא בשלמות. בכל שבוע תוכלו לבחור לעבוד על המטלה ששלחנו לכם, או להתמודד עם פרויקט אחר שהתכוונתם להגיע אליו. זה גם בסדר לגמרי לדלג על סוף שבוע אם אתה עסוק או לא מרגיש את המשימה.
שפרה קומביטיס
תוֹרֵם
עם חמישה ילדים, שפרה לומדת דבר או שניים כיצד לשמור על מאורגן למדי בית נקי למדי עם לב אסיר תודה באופן שמשאיר הרבה זמן לאנשים החשובים רוב. שפרה גדלה בסן פרנסיסקו, אך זכתה להעריך את חיי העיירה הקטנים יותר בטלהאסי, פלורידה, שכעת היא מכנה ביתה. היא כותבת במקצועיות כבר עשרים שנה והיא אוהבת צילומי סגנון חיים, שמירת זיכרון, גינון, קריאה ולנסוע לחוף עם בעלה וילדיה.
