קניתי את הבית שלי כי אהבתי את צבעי הקירות. הסלון היה צהוב חמניות, חדר האוכל ירוק בהיר של חומצה, המטבח היה אדום כתום פיקנטי. קניתי את הבית שלי ביום הראשון שעברתי עליו. אבל הסיבה שהחדרים הרגישו כל כך "צודקים" מסתכמת ביותר מאשר להרגיש - זה איך דעתי חושבת על צבע.
יש לי סינסתזיה של צבע גרפי, מה שאומר שהמוח שלי "רואה" באותיות ובמספרים כבעלי צבעים ספציפיים. כשאני מתמקד במילה או בשם, המוח שלי מדמיין לוח צבעים זה מיושר לאותיות—שמות עם "i" ו- "e" הם לבנים וצהובים, שמות עם "o" או "m" הם שחור או כחול כהה. (אתה יכול לראות את צבע שמך על סמך הצבעים שלי שֶׁלָהה.) הדמיה זו עובדת גם הפוכה, וכמה לוחות צבעים גורמים לי לחשוב על מילים או שמות ספציפיים.
שמות ומילים מתאחדים בראשי כפלטות צבע מיידיות. זה לא מבוסס על איך השם נשמע - זה איך השם כוסמין ואת הצבעים של אותם אותיות. הדרך הטובה ביותר שאני יכול לתאר את זה היא כמו וילון בצבעים שונים המחליק לגב ראשי.
להלן הצבעים שאני רואה בראשי לכל אות של האלף-בית. (חשוב לציין שאחרים עם סינסתזיה בצבע גרפי חווים צבעים שונים המחוברים לכל אות.) יש מילים בהירות, חלקן כהות, וחלקן חזקות יותר מאחרות. תנועות יכולות באמת להגדיר מילה, ולמילים עם A יש לעתים קרובות "ניצוץ" חזק של אדום. מילים עם הרבה אותיות "i" או "l" גורמות לי לחשוב על חלל אוורירי לבן. האותיות "e" ו- "y" הן תמיד שמש, והאותיות "c", "k" ו- "n" כולן גוונים חשמליים של ירוק.
כל הפעילות הצבעונית הזו בראשי מביאה אותי לרגשות מסוימים לגבי שמות ומילים על סמך התחושה שלי לגבי אותם אותיות. אם אני פוגש אותך במסיבה ויש לך "a" על שמך, אני הולך לשאול אותך הרבה שאלות כדי לנסות לגלות מה יכול להיות אותו ניצוץ "נסתר".
אולי זה לא צירוף מקרים שלרבים מחבריי הקרובים יש שמות כהים יותר, עם פסים אדומים. אני רואה את חברותיי מאורה, מאט ואליסון כאנשים מעניינים ובטוחים.
מצד שני, יש לי גם מספר חברים עם שמות בהירים מאוד - איילין, ניקי, אמילי, קולין - שלדעתי הם אנשים אופטימיים ונמרצים. שמותיהם מאירים את דעתי ומכניסים אותי למצב רוח טוב.
לבסוף, שמות שיש בהם הרבה עיצורים אפלים ותנועות לא תוססות מרגיעים אותי - ביל, טום, בוב, מילו ואוטיס.
הקשר בין אותיות לצבעים יכול להיות כה חזק, עד שגם ההדמיה יכולה לעבוד הפוך. בין אם זה הקירות או האביזרים, הצבעים בחדר שלי יכולים לתת לי תגובת צבע סינסטטית, ממש כמו אותיות בשם.
לדוגמא, היה לי חדר אוכל אדום במשך שנים כי הרגשתי שהוא מעורר השראה לשיחה. חדרים אדומים מפעילים את אותה תחושת "ניצוץ" שאני מקבל עבור שמות שיש להם "a". חדרים עם פסים צהובים ממש יגרמו לי לחייך. אני מעריץ חדרים כהים כחולים כהים עם גימור לבן כי הם גורמים לי להרגיש בטוחה ומניחים אותי. גרם המדרגות והמסדרונות שלי היו כחול כהה במשך זמן רב. יתכן שזה הרגיע אותי באופן לא מודע בדרך למיטה.
זה לא קורה לכל חדר - חלק מהחדרים פשוט לא צבעוניים מספיק בכדי לגרום למוחי להרגיש את המתאם המוחץ הזה - אבל כשזה קורה, אני יכול להרגיש את זה.
אז אותם חדרים רוויים ובהירים בבית שקניתי? המוח שלי רואה בהם "להירגע", "לסעוד" ו"לאכול ", והמילים האלה תאמו את מה שרציתי שהחדרים האלה יהיו.
כשאתה מסתכל סביב הבית שלך, האם הצבעים גורמים לך להרגיש בצורה מסוימת? אולי הם ממריצים אותך, או גורמים לך להרגיש יצירתי או נוח במיוחד? הראה לי חדר יפה ומוחי יקצה לו מילה תואמת, שיכולה להיות כל דבר החל מתחושה ועד שם פרטי.
ככל שעבר הזמן לחיות עם לכן צבע רב - גם על הקירות וגם בראש שלי - הפך קצת מכריע בבית. פילסתי הרבה ממנו, ועברתי לקירות אפור ירקרק-אפרפר ודפוסים גיאומטריים, מונוכרומטיים. לכל חדר, אני בוחר אביזרי צבע בהתבסס על איך אני רוצה להרגיש כשאני שם.
הסלון: כל האביזרים הם לבן, שחור או זהב, והקפיצים מגיעים מגושי צבע בציורים וכתמי כתום ומגנטה בשטיחים. זה ההפך מגירוי. בחדר זה, אני יכול להתמקד בחשיבה, קריאה, מנוחה וכיבוי למשך היום. המילה שעולה לי בראש כאן היא "בדידות". זו מילה מוצקה וכבדת משקל עם הרבה בלוז ותנועות כהות, ופסגות קלילות מעודנת מה- "i", "l" ו- "e".
המטבח: יש משהו במטבח אדום שתמיד נראה לי נכון. זה לקח לי כמה שנים, אבל סוף סוף עדכנתי את המטבח שלי בקירות אפורים. זה עשה הרבה כדי להאיר את החדר, ושמרתי פופים אדומים עם אביזרים וחתיכות פיירקס וינטאג'יות. החדר הזה גורם לי לחשוב על "אוליביה" או על "דיוויד", מכיוון שרוב החדר הוא ניטרלי עם גוונים כהים, עם חתיכות סלקטיביות של אדום.
חדר השמש: אני אוהב את פסי הצבע הכתומים והאדומים המונחים על הכיסאות האפורים בהירים בשילוב הרקע של כל העלווה הירוקה. החדר הזה פותח את דעתי ומשמח את מוחי. אם הייתי שם את החדר הזה, זה היה "רייצ'ל" או "צ'רלס". שמות אלה מכילים את האותיות הבהירות והמאושרות ביותר, והם הקרובים ביותר שמוחי מגיע לדמיין קשת אותיות.
חדר השינה שלי: לא ציירתי כֹּל חדר אפור. הקירות הירוקים והבהירים והשטיח הירוק והכחול בחדר השינה נותנים את הטון לאופן שבו אני מתעורר כל יום. אין צבע אופטימי יותר מאשר צהוב-ירוק שטוף שמש, והחדר הזה גורם לי להרגיש אנרגטית. חדר זה הוא גם "אור" וגם "לילה".
אז מה הבא? סוף סוף אני נמצא בנקודה בה אני מרגיש כאילו הבית שלי מדבר אלי בדרכים שאני רוצה, ואני מרגיש בר מזל שיש לי פלטות הצבעים האישיותיות שלי שינחו אותי. אני גם מאמין שכל אחד יכול לעשות זאת לעצמו, גם אם אין לו סינסתזיה.
בחר חדר בבית שלך וחשוב על מילה שהיית רוצה רוצה להשתמש לתאר את זה. לדוגמה, אולי אתה רוצה לעלות את רמת האנרגיה במשרד שלך. קחו רגע, תעצמו עיניים וחשבו על משהו שגורם לכם להרגיש בהשראה. אולי זה הפרחים האהובים עליך, או יצירת אמנות, או כריכת הספר שאתה קורא. זה יכול להיות אפילו נעלי הריצה שלך או רצועת הכלב.
עכשיו מה צֶבַע האם זה הדבר? זו ההשראה שלך לעדכון העיצוב המשרדי שלך. הביאו חתיכות מהגוון הזה ובדקו אם זה משנה. אתה עלול להיות מופתע לגלות עד כמה אתה באמת רגיש לצבע!