יש בלוגר ביתי מסוים, שיישאר חסר שם, שעבר המון פעמים בשנים האחרונות - כלומר המהפכים פשוט המשיכו להגיע. באחד המטבחים שלה, היא הניחה באומנות אריחי דבק משיש מלאכותיים על רצפת לינוליאום מכוערת. הם לא היו בדיוק צלצולים מתים עבור קים ק. שיש קלקטה מוצק או כל דבר אחר, אבל הם עשו הבדל גדול. "הדבר הכי טוב בזה", כתבה, "זה שאתה פשוט מקלף את הגב ומדביק אותו."
לפני שידעתי באמת מה קורה, קרטון אריחים נמצא בסל הקניות שלי והייתי במרחק קליק אחד חדש חפש את אריחי הרצפה המטבחיים המוזרים שלי (שלא היו כל כך מושכים אם הייתי גר בניו מקסיקו - לא בניו יורק).
עכשיו אני לא בדיוק עליון קבוע מנוסה, אבל חסוך לכמה גזרות מדודות ושמירה על האריחים, הפרויקט הזה נשמע כמו הכנסת מדבקות לספר מדבקות. די חובבני בקנה מידה DIY, בנוסף, המטבח שלי ממש בגודל של קופסת נעליים. לא, הפוך את זה לחותמת דואר. אם הייתי צריך לקרוא "מקצוען", היה לי את החבר שלי, שבילה בקיץ בקולג 'בעבודה אצל קבלן, לחיזוק.
לא היה שום הסבר על תהליך ההתקנה בפוסט של הבלוגר, רק צילומי יופי של Pinterest-y. אבל כשהגיעו הריבועים בגודל 12 אינץ ', חשבתי, "כמה קשה זה יכול להיות?" מסתבר שהורדתם הייתה החלק הקל. הסיוט היה הנשורת.
ראשית, ההחלקה החלה, מכיוון שאריחי ויניל לקלף ומקל לא ממש נדבקים כל כך טוב למשטחים לא אחידים. בטח, הם יוצרים קשר נהדר עם אזורים שטוחים, אך קווי הדיס מהווים קצת בעיה. וגם פיתוחים ומכשירים. אתה זקוק לדיוק לייזר כדי לחתוך את התינוקות האלה עד טביעת הרגל של החלל שלך. תודה על הטיפ, בלוגר ביתי! כל התנועה קדימה ואחורה על פני הרצפה שלי גרמה לאריחים בנקודות החמות האלה להשתחרר ולהסתובב אם עברת עליהם פתאום. מדהים.
עברו חודשים, והחלקה קלה הפכה לסלסול מוחלט בקצוות החלקים ליד המקרר ובעיטת הבוהן של הארונות. זה נהיה גרוע יותר ויותר, עד שהמרצפות האלה בעצם התפוצצו ונזקקו לדחיפה מתמדת למקומן. כמובן, הקצוות עדיין היו דביקים משהו, אז הם הפכו למגנטים לכלוך ופירורים. הדברים התחילו להיראות די גסים, ותהיתי איפה שמתי את התוספות, כדי שאוכל לקצץ תחליפים. אבל לפני שהספקתי, דרכתי יום אחד על אחת החלקים הקטנים יותר ליד הפתח, וזה לגמרי עלה עם הנעל שלי. ואז איבדתי את זה והחלתי למשוך את החלקים המסולסלים בצורה מטורפת.
באמצע טירוף החבר שלי חזר הביתה והתחרפן. "מה אתה עושה?" הוא שאל. "חשבתי גם למשוך אותם, אבל חיפשתי בגוגל, וזה לא הולך להיות כיף. או מהר. ” די בטוח בשלב זה, סיננתי אליו שאטפל בעצמי בתפקיד. טעות גדולה שנייה. בטח, החלקים הבעייתיים צצו בלי הרבה בעיות, אבל האריחים בגודל מלא היו תקועים. הגעתי לדבר הכי קרוב שיש לי לכלי מתאים, כף קוקטייל ארוכה, והתחלתי לחטט. אבל האריחים המלאים לא יזוזו. במקום זאת, היה עליהם להקלף אותם לאט מפינותיהם, רסיס אחר רסיס, כאשר לעיתים נפרדת השכבה הדקורטיבית העליונה מבסיס האריח. זה היה תהליך מייגע. קיבלתי בערך שניים חופש באותו יום והחלטתי לעשות אחד בכל לילה, אז הייתי מפנה את החלל בעוד כשבועיים.
כמו שאמרתי, יש לי מטבח קטן, אבל אפילו זה התגלה כעמדן ומתסכל מדי מתכנית שאוכל לעמוד בה (משחק מלים המיועד). מדהים עם מה תחיה כשאתה עסוק ואין הורים או אנשים שמגיעים כמוטיבציה לנקות את המעשה שלך: במקרה שלי, בלגן מקולף למחצה של רצפת מטבח. ממש היינו צריכים להניח פיסות מגבת נייר מעל האריחים שהוסרו חלקית כדי למנוע מכף הרגל שלנו להידבק אליהם. די פתטי, אבל אני מניח שזה עבד זמן מה.
בסופו של דבר, החבר שלי הלך לחנות החומרי בניין וקיבל את מה שהאינטרנט אמר שאנחנו צריכים להסרה מלאה: מגרד מוט. למשוך אריחים בגושים גדולים יותר וממיס חוזק נוסף כדי לטפל בשאריות הדבק שיהיו בהכרח מתחת. נדרשו משיכה, סילוק אבק ואידוי רצפה בשבת, אבל לבסוף שיחזרנו את אריחי הטרה קוטה. ואתה יודע מה, עכשיו כשהסגנון הדרום-מערבי נמצא, זה לא חצי רע. מוסר של הסיפור: לעולם אל תסמוך על בלוגר ללא DIY מפורט. ותמיד נסה תחילה שטיח אזור חמוד.
דניאל בלונדל
מנהל הבית
דניאל בלונדל היא סופרת ועורכת מניו יורק המכסה פנים, קישוט וארגון. היא אוהבת עיצוב הבית, העקבים והוקי (לאו דווקא בסדר הזה).