לוחות Ouija הם חומר האימה שובר קופות סרטים, מפחיד מסורות ליל כל הקדושים, וסימנסי שינה בבית הספר היסודי. זה היה חלק מהקולקטיב הציבורי במשך יותר ממאה שנה, ולמרות שסבא וסבתא רבא שלך אולי התנסו באחד, הם פופולריים היום בדיוק כמו לפני אלפי שנים. לוח Ouija נשאר רלוונטי לאורך הדורות, בעיקר בגלל שאנשים לא יכולים לקבל מספיק מהאפשרויות המפחידות שלו - במיוחד סביב זמן ליל כל הקדושים.
בעוד הפרסומת הראשונה ללוח Ouija הגיע לעיתונים ב-1891 (והבטיח לספק קישור "בין הידוע והלא נודע, החומר והלא מהותי" על פי א מאמר שפורסם ב- שיגור פיטסבורג), הסקרנות של אמריקה לגבי הצעיף שהפריד בין החיים למתים הגיעה לשיא לפני כן. תחילת המאה ה-18 הובילה התעוררות רוחנית חדשה, כזו שכללה מרפאים נפשיים, מהפנטים ומדיומים על פי ברנדון הודג', אספן, היסטוריון וסמכות רווחת על פלנצ'טים ולוחות Ouija, ששוחח עם Apartment Therapy על ההיסטוריה של לוח Ouija.
התנועה החלה באמת לתפוס קיטור בשנת 1848 כשהאחיות מגי וקייט פוקס טען שהוא מתקשר עם "רוח" בביתם בהיידסוויל, ניו יורק, באמצעות סדרה של ראפ ודפיקות. אנשים נתפסו, והבנות הפכו במהרה למדיומים של סלבריטאים שהתכנסו עם רוחות בבתי הקולנוע שמאכלסים אלפי חברי קהל.
הודג' אמר שהטיפת שולחן, לוחות חיוג, שיחות אלפבית ולוחות דיבור הפכו לסלון אופנתי בילויים, עם אורחים שקוראים באותיות האלפבית בין לגימת מרטיני, והרוח מקישת מִלָה. עד 1851, עיתון אחד בפילדלפיה דיווח כי כ-50 עד 60 חוגי סיאנס פעלו בעיר, ועיתון של סינסינטי העריך כי למעלה מ-1,200 מדיומים התאספו בעיר.
לוח Ouija היה בעצם לוח מדבר ממוסחר - שכבר היה קיים בשוק - אבל עם כמה שיפורים. הטפת שולחן וקריאת אלפבית היו מאוד מייגעים, אבל האויג'ה הפכה את התהליך למהיר יותר על ידי הכללת אותיות וביטויים ישירות על הלוח. שתי שורות של אותיות ישבו מעל המספרים 0 עד 9, כאשר "כן" ו"לא" יושבים בפינות העליונות ו"להתראות" בתחתית. הלוח הגיע עם "פלנצ'ט", שהוא כלי בצורת דמעה שמניע את הידיים על פני הלוח.
ה הלוח קיבל את שמו המוזר דרך הלן פיטרס, גיסתו של אחד המשקיעים המקוריים. היא דמיינה לעצמה מדיום חזק, וכששאלה את הלוח איך הוא רוצה להיקרא, ידיה כתבו את המילה "אויג'ה". כשנשאלו מה זה אומר, המועצה ענה "בהצלחה". לראות איך זה היה מספיק מפחיד, השם תָקוּעַ.
לוח Ouija עף מהמדפים והפך ל"מתנת חג המולד החובה של העונה", לדברי הודג', בדומה לבובה Tickle Me Elmo ב-1996. לוח האלפבית המשיך אז בהצלחתו בגלים במשך למעלה מ-125 שנים.
ההיסטוריה מראה שהלוח של Ouija גדל בפופולריות בתקופות של אובדן. "אנחנו מוצאים שהעניין ברוחניות, וליתר דיוק במכשירים המסחריים האלה, עולה בשיעור הכבד ביותר לאחר אובדן חיים גדול", אומר הודג'. "זה ממש לא מקרי שזה הפך פופולרי לראשונה אחרי מלחמת האזרחים. שלושה רבעים מיליון אמריקאים מתו בסכסוך הזה, אז יש לך הרבה אנשים שאיבדו את יקיריהם, שפונים אז אל הנחמה והנוחות שבידיעה שיקיריהם התמידו לאחר מכן חַיִים."
לוח Ouija הגיע לשיא הפופולריות בשנות ה-20, זמן קצר לאחר מכן יותר מ-116,000 חיילים נספו ב-World Waר אני ו יותר מ-675,000 אמריקאים מתו במהלך השפעת הספרדית ב-1918. אז זה הגיע לשיא הפופולריות שוב במהלך מלחמת העולם השנייה, וזה מכר את המונופול ב-1967, ממש בשיא מלחמת וייטנאם.
ובמהלך העשורים, לוח Ouija נשאר מרכיב עיקרי בספרות, סרטים ותוכניות טלוויזיה, שלדברי הודג' שמר על הפופולריות שלו וחיזק את המוניטין המפחיד שלו. משחק הקרטון הופיע בכל דבר מ"The Exorcist" ל"I Love Lucy" ועד "Breaking Bad", על פני כל המדיומים והז'אנרים.
זה עזר לאנשים לעבור את הצעיף, וזה נשאר פופולרי היום בגלל המוניטין הזה. "אני חושב שיש בזה משהו פנימי. "פשוט יש בזה משהו אייקוני. האותיות האלה על לוח, והתנועות המסתוריות של הפלנצ'ט", אומר הודג'. "זה ממשיך למשוך אנשים."
מרלן קומר
תוֹרֵם
מרלן היא סופרת ראשונה, אוגרת וינטג' שניה, ודונאטס שלישית. אם יש לך תשוקה למצוא את הטאקו ג'וינטים הטובים ביותר בשיקגו או רוצה לדבר על סרטי דוריס דיי, אז היא חושבת שדייט קפה אחר הצהריים מתאים.