נובמבר הוא חודש המשפחה בטיפול בדירה! אנחנו חולקים סיפורים כל החודש על משפחות - בין אם זה בני זוג, ילדים, שותפים לדירה, הורים, חיות מחמד או צמחים - משיפור מערכות היחסים היומיומיות שלך או יציאה הביתה לחגים. פנה לכאן לראות את כולם!
שנים רבות עבדתי במגזין להורות, ובעוד שם גיליתי תופעה מוזרה: פינטרסט ואינסטגרם מלאים משתלות מושלמות לתמונה, אבל חדרי השינה של ילדים בגיל בית ספר היו חמקמקים. מעבר לתחום החדרים המעוצבים בצורה מקצועית וכאלה שעוצבו במיוחד עבור בלוגים, קשה היה למצוא חדרי שינה מגניבים לילדים גדולים.
עכשיו, כשאני בעצמי יותר משש שנים באימהות, אני חושד שזה בגלל חדרי שינה לילדים לעולם לא "נעשים". ילדים ממשיכים לגדול ולהשתנות, אוספי הצעצועים שלהם מתפתחים, הבגדים שלהם גדלים, שלהם ספרים עוברים מספרי לוח לספרי תמונות ועד רומנים גרפיים, ועל הדרך, ילדים מפתחים דעות על מה הֵם רוצה. טוב חדר ילדים הוא כמעט תמיד במצב של תנופה - לפחות, זה המקרה בבית שלי. אז דיברתי עם הורים אחרים ואנשי מקצוע בתחום העיצוב כדי לקבל את עצותיהם כיצד לנווט בחדר השינה של הילדים המשתנה ללא הרף, והנה מה שהם אמרו לי.
המפתח למניעת תחושת כאוטי טמון בריהוט הליבה, אומרת קתרינה פרלטה, מייסדת
סטודיו Livlet, פרקטיקה של עיצוב פנים בברוקלין. "אני תמיד מנסה לוודא שפריטים בסיסיים הם כאלה שיגדלו עם הילד שלך", היא אומרת. "למשל, במקום לקנות שידת החתלה שתהיה קצרה, השקיעו יותר בשידה איכותית יותר והניחו עליה משטח החתלה במקום". גם פרלטה משתמשת יותר בשטיחים "מבוגרים" וכיסויי פוך שניתן להשתמש בהם במשך שנים רבות ולאחר מכן מרבדת אותם בשטיחים קטנים יותר של ילדים וכריות שובבות שמושכות את הילדים המשתנים ללא הרף. תחומי עניין.הורים לתינוקות ופעוטות יהיו חכמים לאמץ אסתטיקה מינימליסטית. חדר השינה הפשוט יחסית לתינוק של הילד שלי התמלא במהירות ביצירות מעיסת נייר, סלעים מיוחדים במיוחד, וכמובן, צעצועים. חבר שלי, סופר וירג'יניה סול-סמית' מודה, "קישטתי חדר ילדים סופר חמוד ומינימליסטי כשהבת הגדולה שלי הייתה בת 3, ועכשיו 5 שנים מאוחר יותר, הקירות כל כך מכוסים ביצירות שלה שאי אפשר לראות צבע. הלקח כאן אולי הוא לא לתת לילדים שלך גישה לסקוטש, אבל אני די אוהב לשחרר ולראות לאן היא לוקחת את זה."
עם חדרי שינה משותפים, בהכרח תצטרכו לעשות פשרות (דבר אחד שהילד היחיד שלי לא צריך לדאוג לגביו!). כאשר האדריכלית יאיזה ארמברוסטר, מייסדת חברת העיצוב בניו יורק Atelier Armbruster, עדכנה לאחרונה את החדר של בנותיה, היא הייתה צריכה לפנות מקום לשולחן כתיבה לבתה הגדולה, אז הגיע הזמן לשולחן הפעוטות לפרוש. "הבת הצעירה שלי כנראה עדיין תשתמש בשולחן, אבל עדיין רצינו שיהיה לנו שטח פתוח לשחק בו", אומר ארמברוסטר. "עם שני ילדים אתה לא יכול להכיל כל פריט או שהחדר יעלה על גדותיו במהירות."
למרות שחשוב לעקוב אחר ההתפתחות של ילדכם, Armbruster ממליץ על גישה איטית ויציבה יותר לחדרי ילדים. לדוגמה, במקום למהר לקנות שולחן לילד בשיעורי הבית הראשון, ארמברוסט חיכה עד שבתה הגדולה, שלומדת כעת בכיתה ג', באמת יכלה לעשות את שיעורי הבית שלה באופן עצמאי כדי להכין את לִרְכּוֹשׁ. כאשר אתה מבחין שהצרכים של ילדך משתנים, שים לב לתצפית שלך, ואז המתן מספר שבועות (או אפילו חודשים!) לפני שאתה ממהר לקנות משהו חדש.
מכיוון שחדרי הילדים תמיד משתנים, הם מקום נהדר להתנסות ולחקור את עולם הריהוט היד שנייה. בזמן שאתה מתלבט בשינוי גדול או רכישה, הסתכל סביב הבית שלך כדי לראות אם יש דרך לנהוג קודם בנסיעת מבחן במשהו דומה לפריט הזה. אם הילד הגדול שלך צריך פתאום שולחן ליד המיטה, האם יש שרפרף או שולחן קטן שאתה יכול לשאול מחדר אחר? אם הילד שלך מת על כיסא פוף, אתה יכול לשאול את חבריך בפייסבוק אם הילד של מישהו אחר גדל משלהם? נסה להפוך קניית פריט חדש למוצא אחרון, מכיוון שאתה יודע שהחדר ישתנה שוב בעוד שנה.
לורה פנטון
תוֹרֵם
לורה פנטון היא המחברת של הספר הקטן לחיות בקטן. היא כותבת על עיצוב הבית וקיימות, ותורמת קבועה ל-Apartment Therapy. עבודתה פורסמה ב-Better Homes & Gardens, Eater, New York Magazine ו-Real Simple.