אני מודה בזה - אני בן המילניום עם מינון בריא של התמכרות לטלפון. אני הבחורה הזאת שתמיד יש לה את הטלפון שלה וש"נכנסת" באינסטגרם הרבה יותר ממה שהיא צריכה. בגלל שאני עוקב אחר כל כך הרבה משפיענים, הפיד שלי נוטה להיות מלא בתוכן שאפתני - חשבו על תלבושות חמודות ובתים מדהימים.
בזמן שאני נהנה מהסוג הזה של תוכן, אני שם לב שהגלילה שלי מתחמצת כשאני תופס את עצמי משווה או שואל את עצמי אם אני צריך את המגפיים שיש למשפיען הזה, גם אם יש לי כבר שלושה זוגות. זה כשהמוח שלי פונה ל"אני צריך יותר" אני יודע שאני צריך הפסקה, כי המציאות היא שאני לא צריך יותר. יש לי כבר הרבה.
לפי Business Wire, צרכנים רכשו מוצרים בשווי של יותר ממיליארד דולר מתוכן rewardStyle (פלטפורמת מונטיזציה למשפיענים) במהלך המחצית הראשונה של 2020, ולמרות של-rewardStyle יש אפליקציית קניות משלה בשם LIKEtoKNOWit, אתה יכול לראות הרבה מהתוכן הזה באינסטגרם בצורה של קישורים שותפים. רכשתי פריטים רבים דרך קישורים מסוג זה, ובאופן כללי מאוד שמח על הרכישות שלי, אבל מגיע הרגע שבו אני רק רוצה להיות באפליקציה מבלי להתפתות לקנות דבר.
אז החלטתי לנסות ניסוי: השתק את כל חשבונות המשפיענים למשך חודש בתקווה להוריד את רמות הלחץ והרגלי ההוצאות שלי. השתקתי את תוכן הסיפור והעדכון בכל החשבונות (מה שנתן לי את האפשרות לבטל את ההשתקה בסוף החודש). החלטתי לא להוסיף מגבלות זמן של מדיה חברתית, מתוך מחשבה שאי מעקב אחר החשבונות האלה יפחית את הדחף לגלול את הפיד שלי. המטרה שלי הייתה מאוד פשוטה: להרגיש שמח עם מה שכבר יש לי ולא להגיע כל הזמן לטלפון שלי.
יום לפני הניסוי שלי, הלכתי לרשימת ה"עוקבים" שלי והשתקתי חשבונות ידנית אחד אחד. הרשימה הבאה שלי כללה למעלה מ-1,500 חשבונות, ובמהלך הסבב הראשון של ההשתקה וההפסקה, לא עברתי את כל הרשימה. זו הייתה עבודה מייגעת והייתי צריך לקחת הפסקה אחרי שעה, ואמרתי לעצמי שכשאני באינסטגרם רק גוללת, אם אני רואה חשבונות שפספסתי, אני פשוט אשתיק אותם בזמן אמת. זה גם נראה כמו סימן כלשהו - אם אני עושה עבודה מכוונת במדיה החברתית שלי ולא יכולתי להחזיק מעמד יותר משעה, אולי זה אומר משהו? איכס.
למרות שלא הייתה כוונתי לבטל את המעקב אחר חשבונות שלא נחשבו למשפיענים, המעבר על הרשימה שלי היה מאיר עיניים פשוט כי התוודעתי לכל מיני חשבונות שלא זכרתי שעקבתי אחריהם מלכתחילה. מעולם לא ראיתי את התוכן שלהם בפיד שלי ולא הכרתי אף אחד מהם באופן אישי, אז היה קל ללחוץ על כפתור הביטול. אחרי הרבה רגעים של "מי זה בכלל?" בסופו של דבר הפסקתי לעקוב אחר 91 חשבונות והשתקת 19 חשבונות משפיענים.
מתוך 19 חשבונות המשפיענים שהשתקתי, היו שישה חשבונות שהיה קשה להיפרד מהם. היססתי וניסיתי לשכנע את עצמי שאולי זה בסדר לשמור אותם בפיד שלי, אבל בסופו של דבר ניצחתי ואמרתי לעצמי שזה לא לנצח. למרות שמספר החשבונות המושתקים היה קטן בהרבה מהחשבונות שהפסקתי לעקוב אחריהם באופן רשמי, החשבונות המושתקים האלה היוו חלק גדול מהתוכן שראיתי בדרך כלל מדי יום. ציפיתי שזה יזעזע את העדכון ואת תוכן הסיפור שלי, וזה בהחלט קרה.
ההשערה המקורית שלי לגבי אי הרגשת המשיכה המוכרת הזו לאינסטגרם שלי - בגלל שאין לי חשבונות משפיענים שצריך לבדוק - נראתה נכונה. הפיד שלי כלל כעת יותר מחברים, חשבונות ממים וסרטוני כלבים שלי, ולמרות שקל לגלול את התוכן הזה לנצח, גיליתי שקל לי יותר להפסיק.
מה שהכי הפתיע אותי במהלך השבוע הראשון היה לשים לב איך גוללתי לאורך היום מבלי להבין שאני עושה את זה. הייתי בודק את האימייל שלי או מקבל הודעת טקסט, ופתאום הייתי באינסטגרם. זה היה מדהים לתפוס את עצמי. האם באמת פתחתי את אינסטגרם בלי לחשוב על זה? כן, עשיתי זאת. ברגע שהייתי מודע לזה, לפעמים הייתי זרק את הטלפון שלי לצד השני של החדר כי מצב טיסה לא ממש עבד כל הזמן. זה נעשה קל יותר בהמשך השבוע, וזמן המסך שלי ירד ב-10 אחוזים.
זה היה השבוע שבו בחרתי בשגרת בוקר חדשה במקום בדיקת האימייל הרגילה שלי בבוקר וגלילה ברשתות החברתיות. למרות שהניסוי הזה לא עסק בהצבת מגבלות של מדיה חברתית, באופן טבעי מצאתי את עצמי רוצה להיות פחות בטלפון שלי. החלטתי לא לבדוק את הטלפון שלי בשעה הראשונה שבה הייתי ער, ובהחלט שמתי לב שזה השפיע על מצב הרוח שלי לשאר היום. הרגשתי נינוחה יותר, ואולי חשוב מכך, בימים שבהם החלקתי והתחלתי את הגלילה מוקדם, בסופו של דבר הושטתי יד לטלפון שלי יותר במהלך היום.
שגרת הבוקר החדשה שלי כללה קריאת מספר עמודים של ספר לעזרה עצמית או מדיטציה לפני שהמשכתי את היום. פעם היה לי התירוץ שאני לא יכול לעשות מדיטציה בלי הטלפון שלי למוזיקה, אבל במקום זה פשוט שאלתי אלכסה שלי כדי להגדיר טיימר ולהשמיע מוזיקת מדיטציה, אין צורך בטלפון.
השבוע גם היו לי עוד רגעים של "מי זה?" כשפתאום התחלתי לראות חשבונות אינסטגרם שלא ראיתי זמן מה. הפסקתי לעקוב אחר רובם, ובאופן מצחיק, כולם היו חשבונות משפיענים.
זה היה כשהאתגר נעשה קצת יותר קשה, ו"נכנסתי" לכמה מהחשבונות שהיו חסרים לי. נהניתי לראות מה עשו כמה מהמשפיענים האהובים עליי, וגם הבנתי שפספסתי כמה השקות עונתיות של מוצרים חדשים. הרגשתי FOMO קל (פחד להחמיץ), אבל הבטחתי את עצמי שאני יכול לבצע רכישות בתשומת לב בכל פעם שאני רציתי, ושלא להתרגש לראות דברים חדשים לקנות זה כנראה לטובה - לפחות עבור העצבים שלי מערכת. עברתי על הארון שלי וצילמתי את כל האאוטפיטים החמודים שכבר היו לי והפניתי אליהם כשהרגשתי חשק לבדוק באינסטגרם, וזה עשה את העבודה. עד סוף החודש, הייתי מוכן להוסיף בחזרה כמה חשבונות שהיו חסרים לי.
בסך הכל, אני חושב שבטוח לומר שבילוי זמן רב יותר מהטלפון שלי גרם לי להיות פחות לחוץ ויותר רגוע. אחת המטרות שלי הייתה לא להגיע כל הזמן לטלפון שלי במהלך היום, ובהחלט יכולתי להבחין בהבדל בימים שבהם החלקתי וגוללתי דבר ראשון בבוקר.
למדתי שאני נהנה מהמספר הקטן של משפיענים שעקבתי אחריהם במשך שנים, והתגעגעתי אליהם! שמחתי לבטל את ההשתקה של ארבעה מהחשבונות שהרגישו שקשה להיפרד מהם ושמרתי את כל השאר - החשבונות שעקבתי אחריהם בגחמה או שלא עקבתי אחריהם זמן רב - במצב אילם.
למדתי גם שאי אפשר לגלול באינסטגרם בלי לראות פרסומות ממוקדות במיוחד, בלי קשר למי אתה עוקב. מבחינתי, זה מסתכם רק במעקב אחר חשבונות שאני נהנה מהם, ונזכרתי שחשבונות אלה יכולים להשתנות ולהשתנות. זה ניסוי שהייתי רוצה לעשות כמה פעמים במהלך השנה, כי היה טוב לבדוק עם עצמי ועם הפיד שלי, ולעשות חשבון נפש איזה תוכן מעלה ומה לא.