אריק הולבק מעולם לא ראה את עצמו מוביל סדרת טלוויזיה. הולנבק, אומן אמן, היה מרוצה להמשיך לעבוד ב-Blue Ox Millworks, חברת העץ שלו בצפון קליפורניה, אבל שיחת טלפון בנוגע למקום טלוויזיה פוטנציאלי שינתה הכל. הולבק במקור היה אמור להופיע רק בפרק אחד של תוכנית דיסקברי, אבל מתי זה לא הסתדר, פנו אליו לגבי פוטנציאל לעשות סדרה שלמה המוקדשת לחייו עֲבוֹדָה.
"אם אתה מחפש תוכנית ריאליטי [עם] גיבור, דבר כזה, אנחנו עשן", הוא נזכר שאמר לרשת במהלך ראיון וידאו שנערך לאחרונה. "אנחנו בחוץ מכאן, אנחנו כל כך רחוקים מהכביש, אתה אפילו לא תראה את האבק שלנו."
למרבה המזל, זה לא מה שהרשת - רשת מגנוליה בראשות צ'יפ וג'ואנה גיינס - חשבה. במקום זאת, "בעל המלאכה" (משודרת ביום שלישי בערב) היא סדרה רגועה עם הימורים נמוכים שעוקבת אחר הולבק וצוותו (כולל שלו אישה ובנות) כשהן עובדות על פרויקטי שיקום שונים ברחבי עיר הולדתו האהובה אוריקה, קליפורניה. כל פרק מתמודד עם אתגר אחר, מעגלה משנות ה-80 ועד לאולם הקולנוע של הילדות של הולנבוק, ומציע כמה תובנות מהחיים לאורך הדרך.
Apartment Therapy תפס את Hollenbeck לקראת הבכורה של "The Craftsman" כדי לשוחח על היסודות של עיבוד עץ, היתרונות של שיקום, ושיתוף התשוקה שלו עם העולם.
(ראיון זה תמצה ונערך לצורך הבהירות.)אריק הולבק: [אמרנו לרשת] נעשה זאת משתי סיבות. מספר אחד: לקדם אומנות בקרב הצעירים, להגיד לצעירים של ארצות הברית שלהיות אומן זה דבר מכובד ודרך אצילית לבלות את שארית חייך ו[ש] תוכל להתפרנס מזה, כי מערכת החינוך לא סיפרה להם זֶה. ומספר שתיים: להראות לעולם את הפנינה הקטנה והמקסימה הזו שאנחנו גרים בה בשם יוריקה, קליפורניה בצפון הצפון צְפוֹנִי קליפורניה. סן פרנסיסקו חושבת שהם צפון קליפורניה. אנחנו חמש וחצי שעות צפונה מהם. אז יש עוד שני 'צפוניים' וניכר שהם חשבו שזו תשובה טובה, כי אז הכל התחיל.
AT: איזו עצה היית נותן למישהו, אולי אדם צעיר יותר, שמחפש ללמוד עיבוד עץ?
אה: דע שאתה הולך להתחיל איפשהו ואתה הולך להשתפר בזה, ולהיטיב יותר ויותר. אם אתה עובד עם אלה, הידיים שלך, אתה סוחר, אתה פועל. אם אתה עובד עם [ידיים] אלה ועם הראש שלך, אתה אומן. אם אתה עובד עם [הידיים האלה], הראש שלך והלב שלך, אתה אומן אמן. אתה מחבר את כל אלה ביחד ו לאחר מכן אתה משקיע את הנשמה שלך במה שאתה עושה.
אה: הייתי אומר למצוא משהו שאתה מעוניין בו, ואז להבין איך לעשות את זה. זה הדבר הראשון שאתה צריך ללמוד וזה יהיה הדבר האחרון שאתה לומד. אני צריך ללמוד את זה בכל פרויקט שאני עושה. ככל שהפרויקט מסובך יותר, כך אני מנסה לחשוב עליו יותר... אני מבזבז ימים. בשלב מסוים אתה פשוט צריך להתחיל לייצר נסורת, בידיעה שאתה הולך לזרוק את הקרשים הראשונים האלה. זה [לא] משנה. אתה חייב להתחיל. כי בתחילת פרויקט, אתה אפילו לא יודע את השאלות לשאול. איך אתה יכול לנסות להבין את התשובות כשאתה אפילו לא יודע מה לשאול? אתה חייב להתחיל במורד הדרך, להתחיל לבנות משהו. אתה תבין את זה תוך כדי המשך כי כל קווסט, כל בעיה עולה ואתה פותר אותה, ואז הבא עולה ואתה פותר אותה. זה מדרגת מדרגות.
אה: אתה פשוט מכה את המסמר על מה שעברתי בתהליך החשיבה והחיים שלי, על הסדרה הזו וכל השאר, ומי אני ומה אני עושה. ואני חייב לומר לך, יש פעמים שאני מרגיש כמו אחד מאנשי האנדרטה של מלחמת העולם השנייה. יוריקה היא העיירה הקטנה והנפלאה הזו. יש לנו, כך נאמר, 68 אחוז מהמבנה המקורי שלנו עדיין עומד. אין לנו גלריות לאמנות כמו הלובר או מוזיאון המטרופוליטן לאמנות. אבל יש לנו שֶׁלָנוּ הלובר מסביבנו כל הזמן כשאתם הולכים ברחובות. יש לנו את הלובר שלנו בארכיטקטורה שלנו. ואני ביליתי כמעט כל החיים בניסיון לשמור את זה בחזית, מנסה לשמור על זה, עושה את הכי טוב שיכולתי לעשות. ובהתחלה זה לא היה טוב במיוחד. [צוחק.] זה היה משהו והשתפרתי בזה, כי זו המורשת התרבותית שלנו. זה מי שאנחנו כעם, כקבוצה חברתית, בתור אוריקנים.
אה: כשזה לחץ לי, מה שביקשו ממני לעשות, זה היה נהדר. כי אז הכרתי את תוכנית המשחק. הכרתי את קרב ההתקפה. אני מבין את זה עכשיו. ילד, השבועיים הראשונים היו מרופטים, אני חייב לומר לך. אלוהים יברך את רשת מגנוליה. הם באים ומוצאים אנשים שמעולם לא הייתה להם מצלמה בפנים כל הזמן. והם הקימו צוות כל כך נהדר וגרמו לי סוף סוף להיות נוח וטבעי איתו. כשזה יקרה לבנות - ואני חושב שזה יקרה, אני יודע שזה יקרה, כי אני צופה בזה; לא ברגע הזה, אבל אני צופה בכל התהליך הזה - הם הולכים לזרוח ולהראות לעולם את הכוח שלהם.