יש כמה הכללות לגבי אמריקאים שאני לא יכול שלא לאשר באמצעותן, "כן, זה אנחנו." כל מסיבת בית ובישול באמת מספקים כוסות סולו אדומות. אנחנו באמת אוהבים את שלנו נעלי ספורט לבנות שמנמנות. ואלוהים אדירים, האם אי פעם נתנו לדגל שלנו להתנוסס! פטריוטיות אמריקאית מוצגת ללא הרף בארה"ב של A... אבל במהלך הקיץ, אנחנו אוהבים להעלות אותה מדרגה.
בשבועות שבין יום הזיכרון ליום העצמאות (ולרוב לאורך כל יום העבודה), הנפת הדגל האמריקאי פשוט לא מספיקה. כנסו: בנטינג. אם אתם גרים בארה"ב, סביר להניח שראיתם גבעול אדום, לבן וכחול מעטר מרפסות, קווי גג וגדרות. אם אתם תוהים מאיפה מקורו של העיטור האולטרה-פטריוטי הזה, אתם לא לבד. אנחנו ב-Appartement Therapy אוהבים פלטת צבעים פטריוטית ו חגיגות כל המורשת. כפי שמתברר, ההיסטוריה של דגל אמריקה כפי שאנו מכירים אותה מתחילה מעבר לבריכה, בבריטניה.
במהלך המאה ה-17, פיתחו כוחות הצי הבריטי את הנוהג של שרשרת דגלים ימיים לאורך הכלים שלהם. כיסוי הדגלים יכול לאותת לספינות החולפות את נאמנותו של כלי השיט. מערכות ודגלים נוספים תוכננו לייצג מסרים שונים שניתן להעביר לספינות אחרות מבלי לדרוש תקשורת כתובה או מילולית ניתנת למעקב. (הצי האמריקני
משתמש במערכת דומה, עם דגלים התואמים לאלפבית פונטי של נאט"ו, עם כמה מסרים ספציפיים לצי ואחרים מוכרים בינלאומית.)עד מהרה התרגול של תליית גמלון השתרש בטקסים היומיומיים של הצי הבריטי. ה "טוסר גמלונים" או יותר פשוט "הצרור" תיאר את חבר הספינה המופקד באחריות להניף הדגלים. המונח הזה נשאר בשימוש היום.
מאוחר יותר, כאשר הקולוניסטים החלו להתיישב במה שתהפוך לארצות הברית, הם עיצבו דגלים כדי לייצג את היישובים או הקהילות שלהם. בימי הקולוניזציה המוקדמים יותר, לצפון אמריקה היה חסר התיעוש שכבר היה קיים באירופה; ככזה, חומרי גמלון יובאו מאנגליה. זה יצר ניגוד אינטרסים, בהתחשב בכך שהקולוניסטים נפרדו מהמלוכה וחתרו להשיג עצמאות לאחר מכן.
בסופו של דבר, לאחר שהוכרזה רשמית על עצמאות ונוסדה ארצות הברית, קמו חברות אמריקאיות לספק חומרים. אלה כללו את חברת גבתות ארצות הברית, שנוסדה ב-1865 על ידי הגנרל בנג'מין פ. באטלר, גנרל בצבא האיחוד ומושל מסצ'וסטס לשעבר.
בדיוק כפי שתרבויות השתמשו בדגלים כדי לסמל נאמנות או העברת מסרים משחר הימים, ערים ומדינות בארצות הברית החלו לאמץ את הדגלים המקומיים שלהן ותיאמו גם את הבנטינג. באופן לא מפתיע, כאשר מלחמת האזרחים חילקה את הנאמנות של הצפון והדרום, גמלון ודגלים שיקפו את הנאמנויות הללו.
לאחר סיום המלחמה, הפך הגחון הקלאסי עם הפסים האדומים, הלבנים והכחולים שאנו מכירים כיום. האמריקאים ניצלו כל הזדמנות כדי לחגוג את ארה"ב שלאחר המלחמה על ידי הצגת הבנטינג: בירידים של המדינה, מפגשי רביעי ביולי, עצרות פוליטיות - בשם זה. בנוסף לשמש כתפאורה פטריוטית נמרצת, היבט אחד שעזר לפופולאריות של גדשת לאורך זמן הוא הפשטות שלו: בניגוד לדגל האמריקני, ה-Bunting אינו דבק קוד דגל ארה"ב.
בפעם הבאה שתתגלגל למסיבת הבלוק השכונתי, חגיגת יוני-עשרה קהילתית, או אאוט בישול קלאסי בקיץ, היזהרו אחר הגמלון המוכר שהפך לשם נרדף לחגיגות אמריקאיות. עכשיו אתה יכול לחלוק את הידע שלך על סיפור מקור הבנטינג עם יקיריכם ולהרהר בהיסטוריה המשותפת שלנו - וכיצד אנחנו יכולים לבנות יחד עתיד מאוחד ומשמח יותר.
שרה מגנוסון
תוֹרֵם
שרה מגנוסון היא סופרת וקומיקאית משיקגו, ילידת וגדלה ברוקפורד, אילינוי. יש לה תואר ראשון באנגלית ובסוציולוגיה ותואר שני בניהול שירות ציבורי. כשהיא לא מראיינת מומחי נדל"ן או חולקת את מחשבותיה על מצנחי כביסה (רב מצדד), ניתן למצוא את שרה מפיקה תוכניות קומדיות מערכונים ומשחררת ממנה חפצי רטרו מרתף ההורים.
