גדל בתוך א משפחה צבאית זה אומר בדרך כלל כמה דברים: הרבה תנועה וחשיפה לתרבויות שונות. יש משפחות שמקבלות מזל יותר מאחרות עם המהלכים האלה ובשנת 1988 המשפחה שלי זכתה בקופה. בדיוק כשסיימתי חטיבת ביניים (כפי שקראנו לזה אז), אבא שלי קיבל את ההוראות שלו להחלפת תחנה קבועה (PCS) לצפון אִיטַלִיָה.
התלהבתי ומיד התחלתי ללמד את עצמי ביטויים איטלקיים באמצעות כרטיסים בגודל 3 אינץ' על 5 אינץ'. אני עדיין זוכר כרטיס אחד ספציפית: אדסו אומר עכשיו. ולפני שעברנו, לפרויקט הגמר שלי בשיעור גיאוגרפיה עולמית בחרתי באיטליה. המחקר שלי הוביל אותי לטונות של תמונות מדהימות של הרים, חופים, מכוניות ספורט ואוכל. (כל כך הרבה אוכל!)
ברגע שהגענו לאירופה קפצו לנו מיד כמה דברים על אורח החיים הצפון איטלקי. כנער עם הורים קפדניים מאוד, שמתי לב לקנקני היין הקרמיים שנמצאים בכל מקום על השולחן במסעדות ובכל מטבח. יין, יין, יין. היה כמעט יין כמו שהיה מים לשתות! לא היה ממתק אמריקאי וכל החטיפים היו שונים לגמרי. בלי צ'יטוס או טווינקיז. ברוב החטיפים שלהם היו אגוזי לוז או פירות אמיתיים. המכוניות היו שונות והרבה יותר קטנות. והתרבות - לי בזמנו - הרגישה הרבה יותר איטית.
לא היו סופרמרקטים, רק חנויות מכולת קטנות. אנשים היו קונים תוצרת בשוק חיצוני כל יום. אחד ההיבטים היותר בלתי נשכחים של החיים בעיירה האיטלקית הקטנה הזו היה אדם מבוגר עם זקן חזק וכהה שנהג ברכב עגלה ישנה רעועה מלאה בפירות וירקות טריים ברחובות האחוריים של העיר קוראת מה יש לו למכירה כל אחד יְוֹם. בקולו השירי הוא היה קורא דרך הרמקול שלו כמו מישהו שמוכר בוטנים במשחק בייסבול, "מלון! Fragole! ספינאצ'י!" ברחבי העיר, מביאים קשת של אוכל לכל שף ביתי שרצה בכך. אמא שלי לא למדה הרבה איטלקית במהלך כהונתנו באוויאנו, אבל היא יכלה לחקות את האיש הירוק בצורה מושלמת.
המשפחות האחרות ברחוב שלנו היו מאוד מסבירות פנים ורצו לתרגל את האנגלית שלהן, אז אמא שלי התיידדה מהר איתם. בבית שלנו באיטליה היו רצפות שיש ממש קשות, לא בגלל שזה היה בית מפואר, אלא בגלל שבאיטליה, שיש היה בכל מקום. שמנו לב בכל הקשור לניקיון שלאף אחד מסביבנו אין מגבים בבית. במקום זאת, הם השתמשו בפריטים בסיסיים שכבר היו צריכים לנקות את הרצפות הקשות שלהם, כמו מגבות ישנות ומטאטא. אמא שלי, שלמדה את הטריק הזה מחברתה ויטוריה, אהבה את הטכניקה הזו ואימצה אותה מיד. זה עשה את זה הרבה יותר קל לנקות במקום לזחול על הידיים והברכיים. היא מעולם לא השתמשה במגב, במיוחד אלה עם ראשים ניתנים להסרה, שאי אפשר לחטא או לייבש לחלוטין. מגבת תמיד נראתה לה נקייה יותר.
במקום לעשות שימוש חוזר במגב, משתמשים במגבת מטבח ישנה (כל מגבת קטנה תעבוד). הרטיבו את המגבת בכיור או בגיגית מי סבון לבלגן גדול, סחטו את הנוזל העודף והניחו אותה על הרצפה. לאחר מכן, קח את המטאטא הרגיל שלך והשתמש בו כדי לדחוף את המגבת הלחה על הרצפה, להפוך אותה ולסובב אותה לפי הצורך כדי להשתמש בכל חלק שלה. אתה יכול לטבול ולשטוף את המגבת שוב ושוב. כשתסיימו, שטפו ותלו את המגבת במרפסת שלכם ותגמלו את עצמכם בכוס יין.
הטריק הזה כמובן לא מסובך - זה בעצם איטרציה עשה זאת בעצמך של Swiffer - אבל הפשטות שלו היא בדיוק הסיבה שאמא שלי ואני אוהבים את זה. אני עדיין משתמש בטכניקה הזו כשאני מנקה שטח גדול מהרצפה שלי, כי אני מעריך להשתמש בדברים שכבר בבעלותי למטרה אחרת.
בפעם הבאה שאתם מנקים את הרצפות, שימו קצת מוזיקת פופ איטלקית ותנסו אותה. אם אתה אוהב את זה, אתה יכול אפילו לשקול להיפטר מהסוויפר שלך לגמרי.
נונהס דריסקיל
תוֹרֵם
אני המייסד של Get Organized כבר, צוות הארגון הידידותי ביותר בפסדינה, קליפורניה. אני כותב על קבלת ואהבה של החוזקות שלנו, ועל להבין איך לעשות את החיים קלים יותר.