אני בעצם ליהנות מניקיון. סיפור אמיתי! וכל כך הרבה מהרגלי הניקיון ואורח החיים והשגרה שלי באים ממה אמא שלי לימדה אותי על תשומת לב לפרטים לאורך השנים. תורתה היא הסיבה שאני משאיר את המצעים שלי לא כשאני מתכונן בבוקר (כדי שיוכל לצאת לאוויר) ומדוע אני חייב לפתוח את התריסים דבר ראשון בבוקר כדי להכניס את האור פנימה. (אני פשוט לא יכול לֹא עשה זאת.) עוד אחד מהכללים האיתנים שלה הוא שלעולם לא תשתמש בסמרטוט שאתה משתמש בו ניקוי האסלה לעשות כל דבר אחר, וזו הסיבה שאני תמיד מתחיל את ניקיון האמבטיה שלי חמוש בשתי סמרטוטים לפחות.
כשגדלתי, כמו רוב הילדים האחרים, מצאתי שההתעקשות של אמא שלי שדברים ייעשו ויישמרו בצורה מסוימת מעצבנת במעורפל ולעיתים משבשת את הדברים החשובים בהרבה שלי לעשות בגיל ההתבגרות. אחר כך הגעתי לקולג' ומיומנויות הניקיון המדהימות שלי בלטו, מה שהוביל אותי להעריך יותר את תורתה. באותה תקופה בדיוק נהניתי מארוחה בביתו של חבר קרוב למשפחה. לאחר שהתנדבתי לשטוף את הכלים לאחר ארוחת הערב, ביקשתי חומר ניקוי אבקתי (כמו Comet) כדי לשפשף את הכיור לאחר מכן ולסיים את העבודה באמת. זה הרגע המדויק שבו הבנתי עד כמה מרשימות טכניקות הניקוי שאמא שלי העבירה לי.
אתה מבין, חבר המשפחה שלנו, שהיה בגילה של אמא שלי, הביט בי בחוסר אמון. היא התרשמה ושאלה מי לימד אותי את הטריק הזה. הרגע הזה זעזע אותי, וזו הייתה הפעם הראשונה שהייתי מודעת ואסירת תודה על המאמץ אמא שלי השתתפה כדי לנסות להחדיר לנו את האופי ואת מוסר העבודה שהיא ראתה כחשובים, לא משנה מה מְשִׁימָה.אני לא מושלם, ברור, ואני עדיין מתאמץ לנקות את הבית שלי מלמעלה למטה כשאמא שלי באה לבקר. (לא בגלל שהיא תשפוט אותי אלא בגלל שבית סופר נקי הוא דרך שאוכל לקבל אותה ולהראות לה את אהבתה.) אמא שלי לימדה אותי הרגלי ניקיון קטנים ש יכול בסופו של דבר לעשות הבדל גדול, והטריק הזה בכיור המטבח - לקרצף אותו מדי לילה עם אבקת ניקוי לאחר סיום הכלים - היה אחד אוֹתָם. טכניקה זו, מניסיוני, באמת עוזרת לגרש כתמים וזוהמים קשים לפני שהם יכולים להיכנס פנימה. חברה של אמי הייתה הראשונה מבין אנשים רבים שהחמיאו לי על השימוש בטכניקה זו כחלק משגרת ניקיון המטבח שלי.
בתור ילד ששלף בצייתנות את השביט אחרי ששטפתי כלים כל ערב, חשבתי כך זה פשוט מה שעשו כדי לנקות את המטבח, בלי להבין שאני נותן לו רמה נוספת של TLC. זה כנראה אותו הדבר שהילדים שלי חושבים עכשיו כשאני מעביר גם להם את המסורת. אני מקווה. שמרתי על הרבה מהמסורות שאמא שלי העבירה לי כשגדלתי בכך שגם לימדתי אותן. (ואני מקווה שהם יקבלו את אותן המחמאות על תשומת הלב שלהם לפרטים בבתים העתידיים שלהם גם יום אחד.)
