זו העונה להחלטות, הרהורים על יעדים וחלומות על מה שמחכה בשנה הבאה. ואם יש מישהו מוסמך לתת עצות כיצד להתכונן בצורה הטובה ביותר לשנה נוספת, זה מישהו שחווה את החלק הטוב ביותר של מאה שנה.
ישנן דרכים רבות לגשת לשנה החדשה, ו סבא וסבתא ראו הכל. לפעמים אתה מוכן להמשיך לצמוח ולשגשג. פעמים אחרות תרצה הזדמנות להתחלה חדשה. ואז יש את השנים שבהן אתה רק רוצה להסתכל פנימה ולהקדיש זמן למדיטציה על החודשים האחרונים.
לא משנה באיזו אחת מהשנים האלה יש לך סבא וסבתא נבונים עם עצות בשבילך. כאן, חולקים 11 אנשים, חלקם עם סבא וסבתא עדיין איתנו ואחרים עם זיכרונות שנשארו חזקים העצות של סבא וסבתא שהם אוצרים שנה אחר שנה ואת המילים שהם מהרהרים כשהשעון מצלצל חצות.
סבים וסבתות עשו יעדים שאפתניים משלהם והגיעו אליהם - והם גם החמיצו יעדים. הם יודעים שהישגים דורשים עבודה קשה ועקשנות. הם רוצים שתיתן לחיים את הכל - אבל גם ליהנות מהנסיעה.
"כשהייתי באחד השלבים המבלבלים ביותר בחיים, סבי נתן לי עצה שאחזיק בה לנצח. הוא אמר לי שלא משנה מה, להיות מתמיד בעיסוקיי בחיים. לך אחרי זה עם כל הלב שלי ואל לוותר. הוא ניסח ציטוט מהנשיא לשעבר קלווין קולידג' כתזכורת עבורי. הוא כתוב, 'שום דבר בעולם לא יכול לתפוס את המקום של התמדה. כישרון לא יהיה; אין דבר נפוץ יותר מאנשים לא מוצלחים עם כישרון. גאון לא ירצה; גאונות לא מתוגמלת היא כמעט פתגם. החינוך לא יעשה זאת; העולם מלא בעזובים משכילים. התמדה ונחישות לבדן הן כל יכולות." -
נטלי"לסבא שלי היה רגיל על שולחנו שלט שכתוב עליו: 'ככל שאני עובד קשה יותר, יש לי יותר מזל!' עכשיו זה במשרד שלי. לשנה החדשה אני נוטה להציב מטרות ריאליות, אני יודע שהן מתיחה אבל מעוררות מוטיבציה. סבא שלי לימד אותי שעם עבודה קשה הכוכבים יכולים להתיישר כדי ליצור קצת מזל כדי שהמטרות יתנפצו". —פייג'
סבים וסבתות מבינים שהרפתקה חדשה אפשרית בכל גיל, והם תמיד שם כדי להיות המעודדת כשאתה מוכן לצאת לה. הם יודעים מה כדאי לקחת ומה כדאי להשאיר מאחור. אם אי פעם תזדקק לפרספקטיבה לגבי לשים רגל אחת מול השנייה ולצאת בביטחון לשנה חדשה, הם אלה שיעודדו אותך.
"סבי היה חובב בייסבול עצום, והעצה האהובה עליו לתת הגיעה מצורף המילים הקלאסי יוגי ברה. 'כשאתה מגיע למזלג דרך, קח את זה.' הציטוט הזה בכוונה לא מספק תשובה נחרצת, אבל לעתים קרובות אני פונה למחשבה זו לייעוץ. מאמץ חדש יכול להיות מפחיד, ולפעמים הפחד הפשוט הזה הוא שעוצר אותנו אפילו מלנסות. אבל אם אתה מקשיב ליוגי (או לסבא שלי!), אתה מבין שהבחירה הזו היא רק חלק אחד מהמסע שלך, אז תעז!" —בֵּית
"סבתא שלי הייתה אומרת לי שאתה אף פעם לא מבוגר מדי בשביל להמציא את עצמך מחדש. היא תמיד אמרה שראש השנה הוא נקודת התחלה טובה כמו כל נקודת התחלה אחרת, אבל אם אתה עושה מודע החלטות במהלך השנה, אתה יכול להיות אדם אחר לגמרי עד סוף השנה שָׁנָה. אתה רק צריך לעשות את הבחירה הזו כל יום. אם חיכית לעשות שינויים בחייך, בחר היום. אז תעשה את אותה בחירה מחר." —איימי
"סבא שלי תמיד עודד אותי לקחת על עצמי פרויקטים, גם אם הם היו מחוץ לאזור הנוחות שלי. הוא היה אומר לי, 'תעשה את זה מפחד!' הוא אמר שפחד הוא נורמלי אבל שלעולם אל לנו לתת לפחד לנהל את ההחלטות והחיים שלנו, או שלעולם לא נגיע לשום מקום ונחייה חיים בינוניים. מה שאנחנו צריכים לעשות זה להכיר בפחד שלנו וליצור תוכנית פעולה להתמודד איתו". —פיטר
לסבתא שלי בת ה-96 תמיד היו עצות מוזרות, מטופשות וכנות. היא אמרה שהמפתח להתחלות חדשות נמצא אצל הישנים. היפטר מכל מה שאין לו שימוש או מטרה. לשמור טינה, להיות כועס, [רכב] על זה במשך שישה חודשים, ואז עזוב את זה. תן לזה ללכת לנצח; זה לא משרת שום מטרה בעתיד שלך. למד את הלקח ותמשיך הלאה. אל תתלונן על שום דבר שאתה לא מוכן לשנות לפחות ותעבוד קשה כדי לשנות אותו". —ג'ן
חלק מהקמת השנה החדשה שלך להצלחה כרוך בטיפוח עצמך והסובבים אותך. אמצו את השקט והשקט של החורף והקשיבו למה שאתם בֶּאֱמֶת רוצה. הסבים והסבתות האלה נתנו לנכדיהם את מתנת הרשות להאט ולגלות מה באמת מרגש אותם.
"תמיד הייתי קרוב לסבתא מצד אבי, שהייתה אמן טלאים ופסנתרן. דבר אחד שהיא אמרה שתמיד תקוע במוחי היה, 'אם יש ספק, אל תעשה'. אני עדיין סומך על העצה הזו עד היום". —סיימון
"סבתא שלי בדיוק נפטרה אחרי חיים מלאים ונפלאים בגיל 103. היא אמרה לי שוב ושוב להסתכל קדימה בשמחה, להסתכל אחורה בחן. היא האמינה שכל יום חשוב, ושמחר טומן בחובו הזדמנויות חדשות ללמוד, לאהוב ולצמוח. מה שקרה בעבר פשוט הפך לחלק מהסיפור שלך, אבל אף פעם לא יכול היה להגדיר אותך במלואה. היא למדה טכנולוגיה חדשה בשנות ה-90 לחייה ועברה לדיור מוגן כשהחליטה שהכנת ארוחת צהריים היא יותר ממה שהיא צריכה לעשות בגיל 101". —הִמנוֹן
"סבתא שלי נהגה לסיים כל שנה בכתיבת הזיכרונות האהובים עליה מאותה שנה, ולהתחיל כל שנה בכתיבת יעדים והחלטות שהיא מקווה ליצור בשנה הקרובה. היה לה יומן נפרד שבו היא תסיים את ההשתקפויות והחלומות השנתיים הללו זה לזה, כך שתוכל לראות בקלות אילו חלומות התגשמו ואילו זיכרונות התרחשו באופן בלתי צפוי. התחלתי לעשות את אותו הדבר בשנה שבה עברה, וכתבתי לעומק על פטירתה ועל ההשפעה שהייתה לה עליי כילד צעיר למבוגר. אני אוהב את תרגיל הכתיבה הזה, מכיוון שהוא באמת עוזר לשים דברים בפרספקטיבה, מעורר הכרת תודה לאירועים קטנים וגדולים ועוזר לך לעבד אירועים מסוימים שהשפיעו עליך במידה רבה". —אנדי